|
התנ"ך
פרק שישי יחזקאל גאולת יהודה מצריכה את שובם של בני עשרת השבטים יחזקאל (לז,יט-כח) ראה את החזרת עשרת השבטים כדרישה הכרחית לא רק לגאולתם של בני ישראל אלא גם של יהודהp. הזר המתגורר ומזדהה עם בני ישראל ייהנה מאותן זכויות וינחל את הארץ יחד עם השבט שהוא גר בתוכו (יחזקאל מז,כב)Y. ויש לו גם את אותן התחייבויות (יד,ז-ח). ה' שוב פעם ירצה את יהודה וכל ישראל: יחזקאל טז,סב: וַהֲקִימֹתִי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וְיָדַעַתְּ, כִּי אֲנִי יְהוָה. הספר של יחזקאל עוסק בעיקר ביהודה אבל במקומות מסוימים הספר מכיל מסרים מאוד חשובים לגבי עשרת השבטים. אף על פי שעשרת השבטים התרחקו מאלוקי ישראל ומיהודה ה' עדיין עימם והם עתידים לשוב|. חזרה בתשובה אחרי עליה לארץ מיחזקאל (יא,יח) מסתבר שבשלב ראשון הגולים יחזרו לארץ ישראל ואחר כך יזנחו את עבודת הגילולים שלהם ויקיימו את התורה: יחזקאל יא,יח: וּבָאוּ שָׁמָּה; וְהֵסִירוּ אֶת כָּל שִׁקּוּצֶיהָ, וְאֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ--מִמֶּנָּה. יא,יט: וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשָׂרָם, וְנָתַתִּי לָהֶם, לֵב בָּשָׂר. קודם הם יבואו "שמה" ואחרי זה הם יחזרו בתשובה. ליהודה נחוץ שובם של בני עשרת השבטים יחזקאל אומר שליהודה יש חובה לעזור לעשרת השבטים לשוב לארץ ישראל ולתורת ישראל. התשובה השלמה של יהודה והגאולה תלויה בחזרתם של עשרת השבטים מ"שומרון". רק כאשר עשרת השבטים יחזרו תבוא הגאולה השלמה של יהודה עצמה] (יחזקאל טז,נג-נה). שומרון מסמלת את כל עשרת השבטים ובמיוחד את שבט מנשה. מנשה היום נמצא בעיקר בארצות הברית. מנשה תחילה <<לעתיד לבוא כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה, שנאמר (תהילים ס): "לי גלעד ולי מנשה".>> ילקוט שמעוני, ח"ב תשעט לתהילים ס). ה' יחדש את הברית שלו עם יהודה ועם ישראל (יחזקאל טז,סב). העבר והעתיד יחזקאל (פרק כו) מתאר את העברתם של אנשי צור לתרשיש בספרד. הוא מתאר את הקשרים המסחריים והבינלאומיים של צור (פרק כז). הוא זוכר את דן ויוון ביחד (כז,יט) כאשר הם סוחרים עם צור ועוסקים ביצור מוצרי מתכת. יחזקאל (פרק לז) מדבר על גופות מתים קמים לתחייה. במדרש נאמר שהמתים שיקומו לתחייה בחזון יחזקאל הם אנשי אפרים שהקדימו לצאת ממצרים בימי משה רבינו ושמא יש בכך רמז לתחיית רוחם של בני עשרת השבטים באחרים הימים? איחוד עץ יהודה ועץ יוסף יחזקאל מתאר איך עץ יהודה ועץ יוסף של עשרת השבטים יתאחדו ויהיו לאחד ודוד ימלוך עליהם. "דוד" משמע או המלך דוד עצמו שיקום לתחייה או אחד מצאצאיו של דוד או צאצא שהוא גלגול נשמתו של דויד החוזר אל האכסניה שלו בתוך שאר בשרו. יהודה ויוסף ישמרו את התורה. אנחנו לומדים מיחזקאל פרק לז' ששתי הישויות "יהודה" ו"יוסף" ישארו בנפרד אחד מהשני עד אחרית הימים ורק אז הם יתאחדו. פרשנים ("קול התור"©) ראו את דברי יחזקאל, בנושא האיחוד, כאילו התהליך חייב להיות בתחילה דרך היוזמה שלנו. ליחזקאל נאמר לקחת את העצים, לכתוב עליהם, ולחבר אותם ביחד בידיו ורק אחרי-זה האלוקים יאחדם בעצמו (לז,יט). פירוש ה"מלבים" על יחזקאל 37: <<(טז) ואתה צוה לו שייקח עץ אחד ויכתוב עליו אלה המלות, ליהודה ולבני ישראל חבריו, היינו שהוא אות ליהודה ולמתחברים עמו מבני ישראל כמו שבט בנימין, ומבני לוי ויתר העם שהתחברו ליהודה. ויקח עוד עץ אחד ויכתוב עליו אלה המלות, ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו רוצה לומר שהוא אות ליוסף שהוא ראש השבט וממנו נצמח מלכות אפרים שהתחיל מירבעם, ולכן קראו עץ אפרים, וכל ישראל כי אליו התחברו כל ישראל שהם עשרת השבטים: (יז) .. עוד צוה שיקרב שני העצים אשר התאחד כל אחד בעצמו, אל האחד השני עד שיהיו לך עץ אחד על ידי אחיזה היד, ואז יתהווה על פי נס, ויהיו אחד באמת:...(יט) ... מקבלת חז"ל שתחילה יעמוד משיח בן יוסף והוא מלך מעשרת השבטים והוא ילחם מלחמות ויתאספו כל ישראל תחת דגלו, עד שאחר כך יבא בן דוד והוא ימלוך עליהם... ובאחרית הימים יתקבצו עשרת השבטים האובדים והנדחים, תחת דגל יוסף שהוא משיח בן יוסף אשר יאסוף הנדחים, שזה היה משל העץ השני ליוסף עץ אפרים ולכל בית ישראל שיתחברו עליו בעת קץ, ואחר כך יתאחדו גם בני יהודה הנקבצים כבר, להיות תחת שבטו וממלכתו, ויתהוו לגוי אחד על פי נסי ה' ונפלאותיו וזה שכתוב במשל שאחר כך יקח עץ ויכתוב עליו ליוסף עץ אפרים שזה התאחדות עשרת השבטים באחרית הימים, ואחר כך יקרב אותם אחד אל אחד והיה הקירוב הראשון שהתקרבו בני יהודה אל בני יוסף תחת משיח בן יוסף, וזה שכתוב הנה אני לוקח את עץ יוסף ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו רוצה לומר תחילה ייתן אותם עליו שייתן שבטי ישראל על עץ יוסף, היינו שיתקבצו תחת משיח בן יוסף, וגם את עץ יהודה ייתן עליו שיהודה יעמוד גם כן תחת דגלו, ובזה ועשיתם עץ אחד, והיו אחד בידי על פי נס:.. על שאחר כך יתחברו שנית תחת דגל מלכות בית דוד... למעלה ולקחתי אתכם מן הגויים שלשם גלו אותם... שתחילה ימלוך משיח בן יוסף על כולם... כי תחילה היו לשני גויים על ידי שעשרת השבטים עבדו עכו"ם ועזבו את מקדש ה', זה לא יהיה עוד כי כולם יעבדו את ה'...>> בנין בית המקדש והחזרת עשרת השבטים בית המקדש ייבונה מחדש (יחזקאל פרק מג). במדרש (פסיקטא זוטרתא לקח טוב, בלק, במדבר כד,עז) נאמר שמשיח בן יוסף יבנה את בית המקדש. ארץ ישראל תשתרע מהנילוס לנהר פרת ותתחלק בין שנים עשר שבטי ישראל (יחזקאל מז). הנוכרי שלא מבני ישראל שישאר בינינו יקבל נחלת ירושה יחד עם אנשי השבט אשר בחברתם הוא נמצא (יחזקאל מז,כב). המסר מירמיה ומיחזקאל הוא שלבית יהודה ולבית ישראל יש משימות ותפקידים שונים ונפרדים אבל בסופו של דבר שניהם יחזרו. שניהם זקוקים אחד לשני ושניהם יצטרכו זה את זה באחרית הימים להשלים את ייעודם. אחים אחרים אחים אחרים - פרק שביעי Brit - Am תוספות וסיכום p יחזקאל לז,טו וַיְהִי דְבַר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. לז,טז וְאַתָּה בֶן אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד, וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה, וְלִבְנֵי יִשְׂ רָאֵל חֲבֵרָו; וּלְקַח, עֵץ אֶחָד, וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְר ַיִם , וְכָל בֵּית יִש ְׂ רָאֵל חֲבֵרָו. לז,יז וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד, לְךָ--לְעֵץ אֶחָד; וְהָיוּ לַאֲחָדִים, בְּיָדֶךָ. לז,יח וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, בְּנֵי עַמְּךָ לֵאמֹר: הֲלוֹא תַגִּיד לָנוּ, מָה אֵלֶּה לָּךְ. לז,יט דַּבֵּר אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹס ֵף אֲש ֶׁר בְּיַד אֶפְר ַיִם, וְשִׁבְטֵי יִשְׂ רָאֵל חֲבֵרָו; וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּ דָה, וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ אֶחָד, בְּיָדִי. לז,כ וְהָיוּ הָעֵצִים אֲש ֶׁר תִּכְתֹּב עֲלֵיהֶם, בְּיָדְךָ--לְעֵינֵיהֶם. לז,כא וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִ שְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲש ֶׁר הָלְכוּ שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם. לז,כב וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יִהְיֻה (יִהְיוּ) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד. לז,כג וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, וּבְכֹל, פִּשְׁעֵיהֶם; וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם, מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲש ֶׁר חָטְאוּ בָהֶם, וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. לז,כד וְעַבְדִּי דָו ִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם; וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם. לז,כה וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ, אֲש ֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, אֲש ֶׁר יָשְׁבוּ בָהּ, אֲבוֹתֵיכֶם; וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, עַד עוֹלָם, וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם. לז,כו וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם; וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם, וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם. לז,כז וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים; וְהֵמָּה, יִהְיוּ לִי לְעָם. לז,כח וְיָדְעוּ, הַגּוֹיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂ רָאֵל--בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם, לְעוֹלָם. Y יחזקאל מז,כב וְהָיָה, תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה, לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם, אֲש ֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם; וְהָיוּ לָכֶם, כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂ רָאֵל--אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה, בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂ רָאֵל. מז,כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט, אֲש ֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ--שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. | יחזקאל יא,יד וַיְהִי דְבַר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. יא,טו בֶּן אָדָם, אַחֶיךָ אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֶךָ, וְכָל בֵּית יִש ְׂ רָאֵל, כֻּלֹּה: אֲש ֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, רַחֲקוּ מֵעַל יְהוָה--לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ, לְמוֹרָשָׁה. יא,יז לָכֵן אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם; וְנָתַתִּי לָכֶם, אֶת אַדְמַת יִשְׂ רָאֵל. יא,יח וּבָאוּ שָׁמָּה; וְהֵסִירוּ אֶת כָּל שִׁקּוּצֶיהָ, וְאֶת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ--מִמֶּנָּה. יא,יט וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשָׂרָם, וְנָתַתִּי לָהֶם, לֵב בָּשָׂר. יא,כ לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ, וְאֶת מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם; וְהָיוּ לִי לְעָם--וַאֲנִי, אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. יא,טז לָכֵן אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי הִרְחַקְתִּים בַּגּוֹיִם, וְכִי הֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת; וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם. ] יחזקאל טז,נג: וְשַׁבְתִּי, אֶת שְׁבִיתְהֶן--אֶת שְׁביּת (שְׁבוּת) סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת שְׁביּת (שְׁבוּת) שֹׁמְ רוֹן וּבְנוֹתֶיהָ; וּשְׁביּת (וּשְׁבוּת) שְׁבִיתַיִךְ, בְּתוֹכָהְנָה. טז,נד לְמַעַן, תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ, וְנִכְלַמְתְּ, מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית--בְּנַחֲמֵךְ, אֹתָן. טז,נה וַאֲחוֹתַיִךְ, סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן, וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ, תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן; וְאַתְּ, וּבְנוֹתַיִךְ, תְּשֻׁבֶינָה, לְקַדְמַתְכֶן. הפירוש דעת סופרים ראה את הפסוקים הנ"ל לא רק בהקשר לשובם של הגולים אלא גם כרומז על "ריפוי" הארץ שיתלוה לשובם. © קול התור, פרק שני, קא: <<עץ יוסף (יחזקאל ל"ז) – הכוונה על משיח בן יוסף אשר כל הגאולה תלויה באיחודם של שני העצים עץ יוסף ועץ יהודה – כאמור בפרק זה. והם ב, המשיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד אשר תחלה יהיו לאחדים בידך, היינו באתערותא דלתתא [ז.א. התעוררות מלמטה] בדרך הטבע, ואחר כך והיו לאחד בידי, ביד ה', - היינו בדרך הנסית בענני שמיא.>>קול התור, פרק שני, נו: <<יחוד יסוד ומלכות – זהו אחד מעיקרי היעודים של משיח בן יוסף ליחד שמים וארץ, לאחד שני המשיחים הייינו עץ יוסף ועץ יהודה באתערותא דלתתא בחבור ירושלים של מעלה וירושלים של מטה על ידי ירושלים הבנויה, אז תהיה כעיר שחוברה לה יחדיו.>> תוכן |