פרק
שמונה עשרה
ספר דברים מאפיינים של ישראל העברים נחלקו לתוך קבוצות מנהליות של עשרה, חמישים, מאה, ואלף (דברים א,טו). האנגלו-סקסונים הנהיגו אותה חלוקה בזמנים קודמים לפני שהפכו לנוצרים. העיקרון של שוויון לפני החוק חל על בני ישראל (דברים א,יז). המהפכות האמריקאיות והצרפתיות שמו להן למטרה את העיקרון הזה. גם במסורת הבריטית עיקרון השוויון לפני החוק היה יסוד מימי קדם אף על פי שבפועל לא תמיד כיבדו את המושג. בני ישראל כבשו את ארץ כנען מהכנענים והאמורים (א,ב). ארץ ישראל נקראת "ארץ כנען" או "ארץ האמורי" (במדבר כא,לא) ותושביו נקראו בפי זרים "אמורו" אף על פי שהם כבר לא היו "אמורים" אלא בני ישראל. מלך ה"גימירו" (גומרי) נקרא "מלך אמורו" בכתובת אשורית כלומר "מלך ישראל" וזה מחזק את הסברה שבני עשרת השבטים נחשבו כזהים עם הגימירי (בני גומר) או כחלק מהם. יאיר בן מנשה (דברים ג,יד) היה לאב של תת-שבט גדול מאוד. הוא יסד עיירות בארץ גלעד ובצפון מעבר לירדן. האנשים של יאיר נזכרים בכתובות אשוריות בתור ה"יאירי" וה"יארי". קבוצה באותו שם ("יאירי") התיישבה באירלנד ובסקוטלנד, וזככרים בשמות מקום ובאגדות ולפי המסורת הם היו צאצאי יאיר מישראל. משה רבינו ברך את בני ישראל שהם ירבו את מספרם פי אלף: דברים א,יא: יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. בזמן משה רבינו מספר בני ישראל היה 600 אלף גברים בין הגילאים עשרים לשישים לבד מנשים וטף וזקנים. מניינם לכן הגיע לכשלוש מיליון או יותר. אלף פעמים שלוש מיליון שווה לשלשת אלפים מיליון ואם זה נראה יותר מדי שמא "אלף פעמים" משמע מספר המניין (של גברים) כפול אלף להגיע לכלל האוכלוסייה ואז מגיעים ל600 מיליון? בכל אופן כך או כך מדובר במספרים עצומים. המספרים האלה הם לא מוגזמים. אם מחשבים רק את מספר היהודים שהיו בעולם בזמן בית שני ומשווים את מספרם למניין הסינים שהיו בואותם ימים ובהנחה שהיינו מתרבים באותו קצב היו צריכים להיות כ300 מיליון יהודים היום. היהודים סבלו ברדיפות ותלאות שמיעטו את מספרם. אסור היה לאמץ מנהגים של העכו"ם מסביב (דברים יב,ל). אם בני ישראל יעשו כך, הם יגלו מארצם. עשרת השבטים אמנם הלכו אחר מנהגי העמים סביבם ועבודת אליליהם והם הוגלו מאדמתם (מלכים-ב פרק יז). מנהיגי אלילות המתוארים בתנ"ך נשארו עימם במקומות גלותם ותיאורים של התנהגותם וממצאי אחרים עוזרים אותנו לזהותם. עשרת השבטים לא היו מחויבים לשמור את חוקי התורה אחרי גלותם היות וחובתם נשללה מהם והם נחשבו כ"גוים לכל דבר" (יבמות יז) עד שלקראת אחרית הימים הם ישובו ויחזרו להיחשב כבני ישראל בדיוק כמו שאר היהודים. בכל זאת גם לעת עתה יש לעשרת השבטים תפקיד משלהם למלא בעולם ובאופן כללי הם מילאו אותו. לא כל דבר אפשר להבין אבל במידה מסוימת עשרת השבטים ככלל קיבלו ברכה כאילו את שלהם הם עשו. נאמר בספר דברים: דברים טו,ו: כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ. דברים כח,יב: יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ, אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ; וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה. נאמר למעלה שישראל יהיה מלווה לעמים אחרים ולא ילווה מהם. עובדה היא שהרבה מבני עשרת השבטים נמצאים בין תושבי ארה"ב ובתור מדינה הם הילוו כספים ונתנו סיוע לכל הארצות בעולם. המונח "ארמי" יכול להיות עוד תואר לאחד מישראל (דברים כו,ה). יש עדות לכך שאנשים מבני יהודה שהתיישבו במצרים נקראו בפי השלטונות הפרסים "ארמי" בשנות ה400 לפני הספירה. ארץ ישראל ובמיוחד החלקים הצפוניים שלה נחשבה כחלק מארם. לפי החוקר הרומאי, "פליני", השם המקורי של ה"סקאי" (הסקיתים המזרחיים) היה "ארמי". האנגלו-סקסונים וקרוביהם יצאו מהאנשים האלה והייתה להם מסורת שמוצאם מישראל. דברים כט,ט: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. לכל שבט בישראל הייתה תכונה מיוחדת משלו (דברים כט,י). הנצי"ב פירוש ב"העמק דבר" ("נצבים"): <<אַתֶּם נִצָּבִים ... שִׁבְטֵיכֶם... שאין כל שבט ומנהיגיו נדונים בשווה. אלא לפי טבע השבט ובמה שהחזיקו ביותר להיות נזהר בזה נידון על העוותו וסר מדרך הטובה שהחזיק בה וכמו שאמר עמוס הנביא "על שלשלה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו. על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו. על שלשלה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. על מכרם בכסף צדיק" וגו'¨ הרי שעיקר הדין על שבט יהודה על שסרו מדרכם הטובה לשמור חקיו המה מדות התורה וזהו כבוד לתורה שבכתב שמדקדקים בה הרבה וכאשר סרו מזה מאסו את התורה. לא כן שבטי ישראל שמעולם לא החזיקו כל כך בתלמוד תורה אלא בחסד בין אדם לחבריו כדרך מלכי ישראל... על כן עיקר הדין עליהם על שסרו מזה המידה ומכרו בכסף צדיק וגו' ונמצא הראשים שמנהיגים השבטים נידונים לפי שבטם.>> הנציב "הרחב דבר" לבראשית ("ויחי") נ,כג(א): <<ועץ יוסף הוא כח גמילות חסדים שהיה בידי שבט יוסף כידוע דמלכי ישראל מלכי חסד הם>> יהודה היתה ידועה בחזקת וקיום התורה לעומת ישראל הצפונית של עשרת השבטים שהחזיקו ב"חסד" ובצדק חברתי. "ארץ אחרת" הוא "עולם חדש" עם ישראל הוזהרו שאם הם לא יחזיקו את התורה הם יושלכו "אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת": דברים כט,כז: וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה. עשרת השבטים אכן הוגלו והושלכו מארץ ישראל ובסופו של דבר הגיעו ל"ארץ אחרת". כשגילו את אמריקה לראשונה קרא לה "ניו-וורלד" ( (New Worldותרגומה "עולם חדש". "ניו-וורלד" בהקשר לאמריקה והמשמעות המילולית כפי שכיוונו בה יכולה להיות גם תרגום מילולי ומשמעותי ל"ארץ אחרת". הביטוי הזה ("עולם חדש") הוא תרגום של מונח שהתייחס לאמריקה אחרי התגלותה על ידי אירופאים. "עולם חדש" הוא עולם (ארץ) שהתגלה אחרי ארצות אחרות. "ארץ אחרת" יכולה להיות המשמעות של "עולם חדש" ולהתייחס לאמריקה. עם ישראל ישלטו בעולם: שבעים אבות-בית של השבטים ירדו למצרים והם מקבילות לשבעים עמים מבני נח בכדור הארץ. דברים לב,ח: בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָד ָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִ שְׂ רָאֵל. ברכות השבטים של משה רבינו יוסף משה רבינו ברך את השבטים ובמיוחד את שבטי יוסף: דברים לג,יג: וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְברֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רבֶצֶת תָּחַת. לג,יד: וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. לג,טו: וּמֵראשׁ, הַרְרֵי קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם. לג,טז וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלאָהּ, וּרְצוֹן שׁכְנִי, סְנֶה; תָּבוֹאתָה לְראשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקד נְזִיר אֶחָיו. לג,יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. לגבי הזהות של עשרת השבטים הברכה של משה (דברים לג) אומרת לנו שבני יוסף יבורכו בשפע חקלאי וחומרי גלם ממרבצי האדמה (לג,טו-טז). הוא (בתור "נזיר אחיו") יישאר באזורים מופרדים מבני ישראל האחרים (לג,טז). יוסף נמשל לשור ולראם (לג,יז) הסמלים של בריטניה. אנגליה מכונה "ג'ון שור" ((John Bull. יוסף ינצח עמים אחרים בכל רחבי תבל עד קצווי העולם: "עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי אָרֶץ" . אפשר לדייק עוד יותר, נאמר: דברים לג,יז: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. יש הקבלות בפסוק בין "בכור שורו" ו"רִבְבוֹת אֶפְרַיִם" ובין "קַרְנֵי רְאֵם" ו" אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" . אפרים הוא בריטניה ובנותיו ומנשה הוא ארה"ב וכל הנשיאים של אמריקה יצאו מבני סקוטלנד וצאצאי סקוטלנד באולסטר (סקוטים-אירים) והסמל של סקוטלנד כולל שני ראמים. דווקא בפסוק למעלה מודגש את כוחו של הראם של מנשה (יותר מאשר השור של אפרים): "וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו" ואר"ה הוא הכוח החזק ביותר בעולם היום. בני אפרים נמצאים גם בבריטניה ובנותיה וגם בארה"ב ובמקומות אחרים ויכול להיות שמספרים מצדיק את הביטוי "רִבְבוֹת אֶפְרַיִם" לעומת "אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" אלא באר"ה מנשה מכתיב את אופי הלאום. אפרים נקרא גם "עגל" (ירמיה לא,יז) וכמו שהסברנו השמות "עגל" ו"אנגלי" מתחלפים וזהים אחד לשני. בני יוסף בברכת משה קשורים ל" אַפְסֵי אָרֶץ" (לג,יז) וזה גם מתאים לבני בריטניה (באיי בריטניה, אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אפריקה) וצפון אמריקה. המדרש (במדבר רבה, נשא יד:א) מבשר לנו שבאחרית הימים יחד עם בואו של אליהו הנביא משיחים יקומו מתוך מנשה, אפרים, ויהודה. אליהו מסמל תהליך מסוים של התעוררות והכרה של מוצא משבטי ישראל. יששכר וזבולון דברים לג,יח: וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ; וְיִשָּׂשכָר, בְּאהָלֶיךָ. לג,יט: עַמִּים, הַר יִקְרָאוּ--שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק: כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל. יששכר יקרא לעמים אחרים להר "שָׁם, יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק". רבים מצאצאי יששכר התיישבו בשוויצריה. שוויץ היא ארץ הררית ומקום בינלאומי לכינוסים ומטרות טובות כמו שיחות שלום, ועידת ג'נבה, ארגונים כמו הצלב האדום וכדומה. כמו כן גם בפינלנד התיישבו רבים מבני יששכר וגם פינלנד משמשת כמקום מפגש מועדף לשיחות בין עמים שונים. זבולון, "שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל" (דברים לג,יט). צאצאי זיבולן התיישבו בהולנד אשר יונקת מהים. צאצאי הולנד (ה"בוארים") מצאו אוצרות של יהלומים בחולות דרום אפריקה והתיישבו שם. היהלום היה האבן (בחושן המשפט) של זובולן. גד דברים לג,כ: וּלְ גָד אָמַר, בָּרוּךְ מַרְחִיב גּ ָד: כְּלָבִיא שָׁכֵן, וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. לג,כא: וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, כִּי שׁ ָם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן; וַיֵּתֵא, רָאשֵׁי עָם--צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשׂ ְ רָאֵל. גד " כְּלָבִיא שָׁכֵן ": לביא הוא סוג של אריה ואריה הוא סמלה של שבדיה אשר בה נמצאים בני גד ה"גותים " שקראו לעצמם "גד ". לגד יהיה אופייני להשתמש בכלי מלחמה כמו הגרזן: " וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד " (לג,כ). הגרזן היה כלי נשק מועדף אצל פלג מעם הגותים שישבו בשוודיה. השם "גת " ( (Goth הוא צורה אחרת בעברית עתיקה לבטא את השם "גָ ד", כאשר הקמץ ב"גָ" הופך ל" o " וה"ד" בלי דגש ל" th " . דן "דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן הַבָּשָׁן" (דברים לג,כב): הבשן היה ידוע בעבר בשם "בסיל". שם אחר לסקנדינביה בימי רומאים גם היה "בסיליה". הדנים מדנמרק הם צאצאי שבט דן. הסמל הרשמי שלהם הוא אריה. בתור ויקינגים שפלשו לבריטניה, יארלנד, וצרפת הם באמת זנקו כ"אריה" מן "בסיליה" או "מִן הַבָּשָׁן". אשר דברים לג,כד: וּלְ אָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָש ֵׁר; יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. לג,כה: בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, מִנְעָלֶךָ; וּכְיָמֶיךָ, דָּבְאֶךָ. לג,כו: אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן : רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. לג,כז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם; וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד. לג,כח: וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂ רָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲ קֹב, אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ; אַף שָׁמָיו, יַעַרְפוּ טָל. לג,כט: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂ רָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה, מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. אשר יטבלו את רגליו בשמן (לג,כד) ושמן יכול להיות שם אחר לנפט. בים הצפוני הגובל בתחומים בהם נמצאים צאצאי שבט אשר כגון סקוטלנד וסקנדינביה יש מרבצים ענקיים של נפט. כל עמי ישראל באופן כללי יהיו חזקים בצבאות <<עַם נוֹשַׁע בַּה', מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.>> "חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" (דברים לג,כט) משמע שהחרב היא עבורם מקור גאווה. כל העמים שזהינו כבני עשרת השבטים לעתים קרובות בהיסטוריה הוכיחו את יכולתם בשדה הקרב. הם יהנו מביטחון יחסי, שפע חקלאי ואקלימים בריאים (דברים לג,כח). ברכות והבטחות אלו כתובים בתנ"ך, שחור על גבי לבן, באופן מאוד ברור. כאשר מתעמקים בדקויות של השפה ובמפרשים מגלים עוד דברים המאששים את מסקנות חיפושינו ומחקרינו. עשרת השבטים של ישראל נמצאים היום בין העמים דוברי אנגלית ובני משפחותיהם מעבר לים. ארה"ב עם בריטניה ובנותיה של בריטניה מגלמות את צאצאי יוסף. באור המחקרים שלנו בנושא זה אין הסבר אחר המתקבל על הדעת. אם אנו שמחים או לא מהתוצאות אנחנו חייבים להתמודד עימם ולהסיק את המסקנות המתבקשות. עשרת השבטים האלה הם האחים של היהודים. הם חייבים להיוודע לכך ולהיות מודעים לזכות אבות אבותיהם הישראלים וגם היהודים צריכים ללמוד את הסוגיה ולהפיק לקחים. הם אמנם אחים אחרים אבל בכל זאת אחים. חלוקת השבטים בימי קדם בהתאם לתנ"ך וממצאי המחקר השווה את מיקומם של השבטים ביחס אחד לשני למקום של כל שבט ושבט בימינו במערב אירופה לפי המתואר במפה ממול סמלי יוסף בשטר הדולר עין מעל הפירמידה: בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר (בראשית מט,כב) הפירמידה (סמל של יוסף): "תמונה של מצרים" במדבר רבה ב,ז 13 כוכבים בצורה של מגן דוד מעל הנשר. 13 עלים בציפונרי הנשר (בראשית מט,כב) 13 חצים מנשה הוא השבט מספר ה13 (בראשית מח,ה) נשר בעל ראש קרח (מיכה א,טז) בעלי חצים (בראשית מט,כג) אחים אחרים אחים אחרים - פרק תשע עשרה Brit - Am תוספות וסיכום ¨ עמוס ב,ד כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת יְהוָה, וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ, וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם. ב,ה וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ, בִּיהוּדָה; וְאָכְלָה, אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִָם. ב,ו כֹּה, אָמַר יְהוָה, עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. תוכן |