|
היסטוריה
פרק שביעי גורלם של הגולים רוב השבויים העבריים לא נשלחו מעבר לים. הם נלקחו לצפון יחד עם גולים מארצות אחרות. הם הובאו לאשור ולארצות שנכבשו על ידי אשור . הם הובאו לאזורים שהיו ריקים מתושבים, או לאזורים שנהרסו על ידי מלחמה ושבהם התושבים הקודמים נטבחו או הוגלו למקומות אחרים. במקרים מסוימים הגולים הולכו לתוך הערים של אשור עצמה. באופן כללי הם יושבו מחדש בקבוצות שבאו מקהילותיהם הקודמות כך שאספקטים מקשריהם הקהילתיים והשבטיים נשארו. גולים רבים יושבו על הגבול לשרת כגורם בולם נגד האויבים של אשור. הכוונה הייתה לשים את האנשים האלה בתחומי הספר איפה שהם יהיו תלויים בתמיכת השלטון המרכזי של אשור כאשר הגנה על גבולי אשור נהפכת להגנת עצמם. הם היו אמורים לאייש מוצבי חייץ קולוניאליים במסגרת דמי-פיאודלי. התכתבות בין תיגלתפילסר ואחד מהפקידים שלו ליד העיר צור מראה שצפו שהגולים ישרתו בצבאות האשוריים. פרשים בשריון מתוארים לראשונה בציורי האשורים מזמנו של תיגלתפילסר והם נראו בלבוש של בני ארם או בני ישראל. קודם לכן היו תקופות שבהן בני ישראל בלטו מפאת פרשיהם ומרכבותיהם (מלכים-א ה,ו): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים--לְמֶרְכָּבוֹ; וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, פָּרָשִׁים. סרגון צר על שומרון בישראל וכבש אותה. בחריטה סרגון מדווח, שהוא לקח 50 מרכבות ולמעלה מ-27,000 אנשים לעצמו (לצבאו) ואת השאר הוא יישב באשור. אחר כך, אנחנו מוצאים מצביא בכיר בעל שם עברי מובהק ("חלקיהו") בצבאות סרגון. בנינווה (אחת הבירות האשוריות) נמצאו רשימות של יחידות פרשים משומרון בתוך צבא אשור ורשימות אחרות של צוותי מרכבות בעלי שמות עבריים. כמה מהמשרות הכי חשובות בצבא סרגון נמסרו לגולים מבני עשרת השבטים. המלך סנחריב דיווח כי הגלה יותר מ200,000 אנשים מיהודה. התנ"ך אומר שהוא לכד את כל הערים הבצורות ביהודה (מלכים-ב יח,יג) ומדרשים מדברים על סנחריב שהגלה המונים מיהודה ומשמעון. הגולים האלה הצטרפו לעשרת השבטים ולגורלם. לאחר מכן סנחריב צר על ירושלים למשך מספר שנים לא רצופות. בסוף מלאך ה' נגף בצבא של סנחריב ו185,000 חיילים אשורים מתו. סנחריב חזר לנינווה ושם שני בניו רצחו אותו וברחו לאררט (מלכים-ב יט,לז). אררט ("אוראטו") הייתה באזור של ארמניה. ישעיה ט,א: הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ, רָאוּ אוֹר גָּדוֹל: יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם. <<הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ>>: לפי פירוש "מעם לועז" כאשר המלאך נגף את צבאו של סנחריב בני עשרת השבטים שנמצאו בגלות השתחררו בעקבות הנגיפה מעול אשור . אחת הערים של יהודה שנלכדה קודם לכן על ידי סנחריב הייתה לכיש על הגבול בין יהודה ופלשת. תמונות-קיר של האשורים מתארות את המצור על לכיש ואיך תושבי לכיש נלקחו בשבי. הם גם מראות את המדים המיוחדים של חיילים יהודים שהיו בלכיש. אחר כך חיילים שבויים מלכיש גוייסו לתוך משמר שומרי הראש של סנחריב ושם הם המשיכו ללבוש את המדים המיוחדים שלהם. הם היוו, "כנראה את הדוגמה הכי מוקדמת בהיסטוריה של גדוד יהודי "]. אחרי מות סנחריב פרץ מרד בצבא אשור והארמון נשרף. פניו של המלך סנחריב בתמונת הקיר שבארמון הושחתו. היות ורק הפנים של סנחריב נפגעו בדרך זו ולא שאר הדמויות, החוקר ר.ד. ברנט מציע שהמורדים היו יהודים, חיילים לשעבר מלכיש שנהפכו לחברים במשמר שומרי הראש ואחר כך מרדו, השחיתו את דמות המלך ושרפו את הארמון. הגורל ומעשיהם של החיילים מלכיש מסמלים בזעיר אנפין מה שקרה לכל בני עשרת השבטים באופן כללי. כמו שיהודים מלכיש נעשו לשומרי ראש של השליט ומרדו ושרפו את הארמון כמו כן העברים הגולים ממלכות ישראל בצפון קיבלו מעמד מכריע במערכת הצבאית של אשור וזה הקל על השתלטותם אחרי כן (בתור "סקיתים") על כל ממלכת אשור, כפי שנראה. אחרי סנחריב (705-681 לפ"ה), מלך אסרחדון (681-669), ואזי אשורבניפל (669-663). בין שומרי הראש של אשורבניפל מתואר בתמונת-קיר חייל נושא רומח במדים של חייל מבני ישראל או מארם. במשך שלטונו של אשורבניפל בני ישראל, שנמצאו בין הסקיתים, עתידים היו ליטול לעצמם את רסן השלטון לזמן מה על כל הממלכה כולה. נוכחותם של חיילים ישראלים בתוך צבא אשור בוודאי הקלה על המעבר מנשלטים לשליטים. אחים אחרים אחים אחרים - פרק שמיני Brit - Am תוספות וסיכום ] BARNETT, R.D. "The Siege of Lachish", Israel Exploration Journal [IEJ], vol.8 Jerusalem, Israel, 1958 תוכן |