|
התנ"ך
פרק שנים עשרה מיכה מיכה ועשרת השבטים באחרית הימים מיכה חזה בעיקר אודות עשרת השבטים לפני ואחרי גלותם. בזמן גלות אשור היו ישובים ביהודה (כמו לכיש) אשר תושביהם הוגלו על ידי האשורים והצטרפו לבני עשרת השבטים ונחשבו לחלק מהם. מיכה פונה אל הישובים האלה ביהודה אשר עומדים ללכת לגלות יחד עם בני עשרת השבטים. הוא אומר (מיכה א,טז) להם שבניהם יגלו ועליהם להתאבל ולתלוש את שערותיהם כך שיהיו קרחי ראש כמו נשר: מיכה א,טז: קָרְחִי וָגֹזִּי, עַל בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ; הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר, כִּי גָלוּ מִמֵּךְ. מיכה בעצם מצייר את הגולים שמצטרפים לבני עשרת השבטים כנשר בעל ראש קרח. נשר בעל ראש קרח הוא הסמל הרשמי של ארה"ב! היה אפשר לומר שזה פשוט צרוף מקרים ושאלה של מה בכך, אבל אולי לא? כאשר המון "צירופי-מקרים" כאלה מתרחשים יש טעם להתעניין שמא משהו יותר עמוק מסתתר מתחת לפני השטח? שמא הזהות של בני ארצות הברית ביסודם היא זהות של בני ישראל מבני עשרת השבטים ומבני יהודה שהתבוללו ביניהם? מיכה פרק ה' כמתאר את העבר וגם את העתיד פרק ה' של מיכה יכול לשמש כתיאור של המלך יאשיה והסקיתים. יש עיקרון שכל נבואה מדברת על אחרית הימים אף על פי שלצורך המחשה היא בנויה לפעמים על תיאור חלקי של מאורעות אחרים שאירעו בתקופתו של הנביא או לאחר מכן. המלבי"ם מסביר את מיכה פרק ה' בכך שיהודה יתאחד עם עשרת השבטים ותפרוץ לאחר מכן מלחמת גוג ומגוג. בכל אופן אנו יכולים לראות שהשיתופיות ונסיון לאיחוד יהודה ו"יוסף" שהתקיימה בתקופת מלכותו של יאשיהו בן עמון בישרה מה שאכן יתקיים ביתר שאת ועוצמה בעתיד. עיקר משמעות הנבואות במיכה פרק ה' תתממש רק באחרית הימים. בפרק החמישי של מיכה מדובר על שליט שבא מבית לחם כלומר מבית דוד. [המלך יאשיהו היה צאצא של דוד.] מיכה ה,א: וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה--מִמְּךָ לִי יֵצֵא, לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם, מִימֵי עוֹלָם: הוא ימשול על כל ישראל גם יהודה וגם בני עשרת השבטים. ה,ב: לָכֵן יִתְּנֵם, עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה; וְיֶתֶר אֶחָיו, יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. : הנביא מדבר על החזרתם של הגולים ואיחודם עם אחיהם כפי שקרה בזעיר אנפין בימי יאשיהו. ה,ג: וְעָמַד, וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה--בִּגְאוֹן, שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו; וְיָשָׁבוּ, כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ: הם ישיגו מעמד של עוצמה. ה,ד: וְהָיָה זֶה, שָׁלוֹם; אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ, וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים, וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. תחילה האשורים החריבו את ארץ ישראל והרסו את ארמונותיה כפי שמעידים ממצאים ארכיאולוגים. לאחר מכן הגולים של ישראל נהיו לבעלי ברית של אשור והמגנים עליה. הם היו "רֹעִים" של אשור, ובהמשך הם הפכו לשליטים על ממלכת אשור, ל"נְסִיכֵי אָדָם". ה,ה: וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר, בַּחֶרֶב, וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד, בִּפְתָחֶיהָ; וְהִצִּיל, מֵאַשּׁוּר--כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ, וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנו. לאחר תקופה הם החריבו את אשור בחרב. הם בזזו (וְהִצִּיל) את ערי אשור ובכך נקמו את נקמתם מאשור היות וקודם לכן אשור פלשה לארץ ישראל ורמסה את ארמונותיה .מיכה ה,ו: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּטַל מֵאֵת יְהוָה, כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב--אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם. ה,ז: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן--אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל. ה,ח: תָּרֹם יָדְךָ, עַל צָרֶיךָ; וְכָל אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ. ה,ט: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. ה,י: וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל מִבְצָרֶיךָ. ה,יא: וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ לָךְ. ה,יב: וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. ה,יג: וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ. ה,יד: וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ: הסקיתים נקמו בגויים מסביב ארץ ישראל אשר קודם לכן היו אויבים של ישראל ואשר עזרו לאשור להחריב את ארץ ישראל. המלך יאשיהו סבב בערי ישראל החרבות והרס את כל זכר פולחן העבודה זרה שעוד התקיים שם. מלכים ב כג ,יט: וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס--הֵסִיר, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיַּעַשׂ לָהֶם--כְּכָל הַמַּעֲשִׂים, אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל. ב כג,כ: וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם, עַל הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם, עֲלֵיהֶם; וַיָּשָׁב, יְרוּשָׁלִָם. דברי הימים-ב לד,ו: וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן, וְעַד-נַפְתָּלִי, בְּחַרְבתֵיהֶם, סָבִיב: שים לב לכך שערי ישראל בצפון באותו עת היו חרבות "בְּחַרְבתֵיהֶם". עיקר הפעולה של יאשיהו הייתה לשרש אחר עבודה זרה בערים חרבות וגם אולי נגד הכומרים (כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת) של עבודה זרה שנשארו בין שרידים מועטים של עשרת השבטים או בין מתיישבים גויים כמו ה"שומרונים" (מלכים-ב פרק יח) שמינו כמרים משלהם לשרת את הפסלים שהם מצאו בערים החרבות של שבטי ישראל. דברי הימים-ב לד,ז: וַיְנַתֵּץ אֶת-הַמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת-הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק, וְכָל-הַחַמָּנִים גִּדַּע, בְּכָל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיָּשָׁב, לִירוּשָׁלִָם. מיכה בפרק ה' מתאר איך העברים גורשו על ידי בני אשור שהרסו את ארמונותיהם. הישראלים בתחילה ישמשו את האשורים בתור רועים או מגנים ואחרי כן יהפכו לשליטים הראשיים (ה,ה). בסוף הם ישמידו את אשור (ה,ו). זה קרה כאשר הגולים מבני ישראל נהפכו לסקיתים ועברו מלהיות חיילים בצבאות אשור, לבעלי ברית ומגינים של האשורים. מאוחר יותר הם שלטו על האימפריה האשורית ולבסוף אף השמידו אותה. מיכה פרק ה' מתאר מצד אחד את המאורעות שקרו בהיסטוריה. מצד שני, הנבואה גם מתייחסת לתקופה שלפני אחרית הימים. לכן אנחנו רשאים לדרוש את מיכה פרק ה' גם כתיאור מהימן לגורלה של ממלכת אשור ולתפקיד של בני ישראל בתבוסתה של אשור. בד בבד מהלקח עבור הבנתנו של דברי הימים שעברו נוכל גם להשליך את אותן מסקנות על המצב בימינו בהנחה שאנחנו מתקרבים לקץ העתים. מעצמה בין-לאומית בעתיד לפי מיכה פרק ה': יקום שליט מבית דוד. [דוד יצא מקדם מבית לחם ביהודה.] משיח בן דוד יזום איחוד עם בני ישראל הגולים. ממלכתו תגיע עד קצווי העולם. בני אשור אשר החריבו את ישראל ייענשו. בני ישראל יהיו לממלכה האדירה בעולם. שבטי יעקב יהיו בין כל הגויים כאריה (ה,ז) בין עדרי כבשים (ה,ח). כל האויבים של ישראל יהיו טרף קל בשבילם. במילים אחרות ישראל ייעשה לכוח, למעצמה החזקה בעולם. אם אנחנו מחפשים את בני עשרת השבטים בימינו אזי חייבים לחפש אותם בין מעצמות-העל. בני עשרת השבטים חייבים להיות אחת ממעצמות-העל בעולם ומשתמע שהם יהוו את המעצמה העליונה! פירוש המלבים למיכה ה' בהקשר לאחרית הימים רבי מאיר ליב בן יחיאל וויסר (ה"מלבי"ם") 1809-1879 הנחשב לאחד מגדולי מפרשי התנ"ך. הוא אמר שהפירוש למיכה ה' קשור לספר יחזקאל. מלבי"ם על מיכה ה': <<בספר יחזקאל [פרק] ל”ז, שבעת קץ יתעוררו עשרת השבטים ועליהם מלך משיח בן יוסף והם יעשו חיל, ושבט יהודה שהם מפוזרים בין העמים חלשים ומועטים ילוו אליהם ויהיו טפלים להם תחת מלכות משיח בן יוסף, עד שאחר כך שיקום משיח בן דוד בעז ה', ואז יקבלו כולם עליהם מלכות בית דוד...כל עת שלא יגמר קיבוץ הכללי ולא יהיה עדיין כל גלות יהודה מאוספים בארץ ישראל, כל העת ההיא יהיו בית ישראל (שהם עשרת השבטים ומשיח בן יוסף שהוא מהם) העיקר, הם יהיו הלוחמים והמושלים ובית יהודה יהיו טפלים להם>>. פירוש המלבי"ם על מיכה ה' מתקשר למסורת שבימים האחרונים יקומו שני משיחים : 1. משיח בן יוסף שיעמוד בראשם של עשרת השבטים. משיח בן יוסף מסמל גם אדם מסוים שיופיע בשלב מסוים וגם תהליך בהתפתחות קורות בני ישראל. משיח בן יוסף מקושר יותר עם הכנת החומר וכוחות ארציים לפני הגאולה. הוא מכשיר את הקרקע ומכין את היסודות לפני בואו של משיח בן דוד. 2. משיח בן דוד שיצמח מיהודה, מהיהודים. משיח בן דוד הוא גם אדם מסוים והן תהליך מסוים. הוא יחדיר יותר רוחניות לעולם. הוא יחזיר את עם ישראל בתשובה. בסוף של דבר תחת הנהגתו של משיח בן דוד החומר והרוח מתחברים לאחד. משיח בן דוד ימלוך על כל שבטי ישראל יחדיו. אומר המלבי"ם: מיכה <<ה. ז(א) ואתה בית לחם. כבר התבאר בספר יחזקאל סי' ל"ז, שבעת קץ יתעוררו תחלה עשרת השבטים ועליהם מלך משיח בן יוסף והם יעשו חיל, ושבט יהודה שהם מפוזרים בין העמים חלשים ומועטים ילוו אליהם ויהיו טפלים להם תחת מלכות משיח בן יוסף, עד אחר כך שיקום משיח בן דוד בעז ה', ואז יקבלו כולם עליהם מלכות בית דוד, ואז יחדלו המלחמות, כי אליו גוים ידרשו והיתה מנוחתו כבוד, ואלה הדברים באר לנו נביאנו החוזה, ואמר, ואתה בית לחם אפרתה, אשר משם יצא דוד בן ישי בית הלחמי וצמח מלכות בית דוד... <<כל עת שלא יגמר קיבוץ הכללי ולא יהיה עדיין כל יהודה מאוספים בארץ ישראל, כל העת ההיא יהיו בית ישראל (שהם עשרה השבטים ומשיח בן יוסף שהוא מהם) העיקר, הם יהיו הלוחמים ומושלים ובית יהודה יהיו טפלים להם...>> ארץ ישראל הגדולה והשלמה מיכה מבשר שכאשר שבטי ישראל יחזרו הם ירשו את הבשן ואת הגלעד כימי קדם: מיכה ז,יד: רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ, צֹאן נַחֲלָתֶךָ--שֹׁכְנִי לְבָדָד, יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל; יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד, כִּימֵי עוֹלָם. זכריה גם נבא על אותו ענין: זכריה י,י: וַהֲשִׁבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם; וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם, וְלא יִמָּצֵא לָהֶם. התחומים האלה (בשן, גלעד, לבנון) היו למזרחו של הירדן וכללו את לבנון, ירדן, וסוריה, וגם חלקים של תורכיה ועיראק. ההבטחות לאבותינו אברהם, יצחק, ויעקב יתקיימו: מיכה ז,כ: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם. מיכה ו,ח: הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה טּוֹב; וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם אֱלהֶיךָ. אחים אחרים אחים אחרים - פרק שלוש עשרה Brit - Am תוספות וסיכום תוכן |