|
התנ"ך
פרק ארבע עשרה זכריה בספר זכריה נאמר שה' ינקום בעכו"ם כי הם הציקו ליהודה. אלוקים כעס מעט על היהודים והגויים ניצלו זאת כדי לדכא את היהודים יותר על המידה: זכריה א,טו: וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קצֵף, עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲש ֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה. . כל מי שמזיק ליהודה פוגע בבבת עינו של אלוקים (ב,יב) u. בימים האחרונים צדקתו של יהודה תוכח : זכריה ח,כג: כּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכּל לְשׁנוֹת הַגּוֹיִם; וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמר, נֵלְכָה עִמָּכֶם--כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹהִים עִמָּכֶם. זכריה מדבר על בנית בית המקדש השלישי. הוא אומר שה"רחוקים" ישתתפו במבצעי הבניין. זכריה ו,טו: וּרְחוֹקִים יָבאוּ, וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה, וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. עשרת השבטים יעזרו לאפשר את בנין בית המקדש השלישי. את ארבעת הימים בכל שנה שהיהודים התאבלו בהם על ירושלים בגין ההרס והחורבן המתמשך של בית המקדש יהפכו לימים של שמחה. זכריה ח,יט: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ. עמים רבים (זכריה ח,כג) ירצו לעבוד את ה' בירושלים ויודו כי דתם של היהודים היא הנכונה. יעקב אבינו גם ראה שאחיו של יהודה יודו באמת שבו, "יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" (בראשית מט,ח). יהודה הוא הקשת ואפרים הוא החץ נגד בני יוון: <<כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה, קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם, וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן, עַל בָּנַיִךְ יָוָן; וְשַׂמְתִּיךְ, כְּחֶרֶב גִּבּוֹר.>> (זכריה ט,יג). בדרך כלל "יון" מתיחס לארץ יוון אבל המונח גם מתאים לעמים אחרים כולל (בכתבי היהודים) את כל בני דת הנוצרית היוונית כמו הרוסים ואנשי אוקראיניה. בני יוון גם התיישבו באיטליה והקימו מושבות בצרפת ובספרד. בראשית י,ד: וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים. יהודה ויוסף מתאחדים. אפרים יהיה לאומה חזקה ביותר. זכריה י,ו: וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה, וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ, וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים, וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים: כִּי, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם--וְאֶעֱנֵם. י,ז: וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם, וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ יָיִן; וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ, יָגֵל לִבָּם בַּיהוָה. לא רק שאפרים יהיה חזק אלא גם מרובת אוכלוסין: "אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם, כִּי פְדִיתִים; וְרָבוּ, כְּמוֹ רָבו" (זכריה י,ח). לבנון וגלעד יהיו שלנו בני אפרים יושעו ממקומות גלותם ויובאו לגלעד (סוריה של היום) ולבנון אך לא יהיה עדיין מספיק מקום בשבילם: זכריה י,ט: וְאֶזְרָעֵם, בָּעַמִּים, וּבַמֶּרְחַקִּים, יִזְכְּרוּנִי; וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וָשָׁבוּ. י,י וַהֲשִׁבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם; וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם, וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם. י,יא וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים, וְהֹבִישׁוּ, כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר; וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר, וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר. גם מיכה (ז,יד) דיבר על שובם של בני ישראל לארצות גלעד ובשן.אחרי שובם של בני אפרים והתיישבותם בגלעד ולבנון הם ישובו לה':זכריה י,יב וְגִבַּרְתִּים, בַּיהוָה, וּבִשְׁמוֹ, יִתְהַלָּכוּ: נְאֻם, יְהוָה. לפי דיווחים מדעיים בקשר לסביבה בכדור הארץ יש כעת התחממות יתרה שעשויה להשפיה לרעה ולגרום לכך שבמספר שנים מעטות מאזן המים בימי העולם ישתנה, הקרחונים בקוטב יימסו ואיי בריטניה יקפאו, הצפות יכסו את הולנד, ובאזורים באירופה ובשאר חלקי העולם יהיה חורבן אקלימי המלווה במחסורים במים ובמזון. עמים רבים עשויים לחפש להם מקומות אחרים להתיישב בהם (ראה "תחזית ל-2020: האג תוצף, לונדון תקפא" ב"ידיעות אחרונות", 23.2.04 , ע'17). כך הנבואות בזכריה (י,י) ובמיכה (ז,יד) אולי יתגשמו בימינו. ואם לא כך אז בצורה אחרת בזמן אחר. העיקר שכל תחזית בתנ"ך היא ממשית ואולי יותר עכשוית מאשר היינו חושבים או רוצים. עלינו כולנו להטיב את מעשינו ולחזור בתשובה שלימה כאשר זה לאל ידינו והמצב עדיין טוב. זכריה ח,כג כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם; וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם--כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹהִים עִמָּכֶם. אחים אחרים אחים אחרים - פרק חמש עשרה Brit - Am תוספות וסיכום u זכריה ב,יב: כה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, אַחַר כָּבוֹד, שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם: כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם, נגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ. תוכן |