תוספות וסיכום

 

 

כעת נביא כמה נספחים כתוספת.             

נספח מספר 1

סיכום מהתנ"ך ובו רשימה של 130 הוכחות מלווים בהסברים קצרים. בתוך הספר הבאנו את הראיות כפי שהן מופיעות בכל ספר וספר

 של התנ"ך ובהקשר לסדר הופעתן.

לשם שנוי, בנספח זה כל הראיות ערוכות לפי עניינם. הרשימה כוללת נושאים נוספים ויכולה לשמש גם בתור זיכרון דברים קצר לצורך שינון וליבון.

נספח מספר 2

בני ישראל באירופה - עוסק בתיאור מסלולי הגירה מסקיתיה למערב ביתר פירוט מאשר הסברנו בפנים הספר.

נספח מספר  3  

שאלות ותשובות.

נספח מספר 1

התנ"ך סיכום

רשימת הראיות מהתנ"ך




בתנ"ך נאמר שלעשרת השבטים יהיו התכונות מסוימות שדרכם אפשר לזהות את צאצאיהם היום. הפסוקים למטה שציטטנו כמתייחסים לעשרת השבטים אכן מדברים אודותם לפי פשט הכתובים, פירושי חז"ל, והמפרשים. כדי לקבל פרטים נוספים ראה את הפרקים בפנים הספר העוסקים באופן נפרד בכל ספר וספר של התנ"ך. אפשר לסווג את הראיות: יש 130  קבוצות של פסוקים הקשורים לזהותם של עשרת השבטים. יותר משלושים פסוקים (שסידרנו תחת ארבע עשרה כותרת) מדברים על מיקומם של עשרת השבטים והשאר על אפיונים אחרים. יש לקחת את מכלול הראיות כמקשה אחת גם לגבי המיקום וגם לגבי שאר התחומים. יש להבין את התמונה בכללותה: עשרת השבטים הם גם בצפון, גם מערב, גם באיים ובאיי הים, וגם בארץ סינים שהיא אוסטרליה. רק צאצאי איי בריטניה וצאצאי קרוביהם במערב אירופה נמצאים בכל המקומות הנ"ל ומהווים מקשה אחת וגם מתאימים לכל האפיונים האחרים הרשומים למטה ואין שום אומה או קבוצה של עמים שיכולים להתחרות בהם בעניין הזה.    

(ראיות מס'1-14)
מיקום
 

1Y. בקצווי ארץ: ארץ ישראל היא טבור הארץ (יחזקאל לח,יב) ועשרת השבטים באחרית הימים יימצאו בקצווי ארץ כמו סקנדינביה, הולנד, מערב אירופה, איי בריטניה, צפון אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה וניו-זילנד. ישעיה מט,ו וַיֹּאמֶר, נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, וּנְציּרֵי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ.דברים לג,יג  ישעיה כד,טז  כו,טו  מא,ח-ט, מג,ו מט,ו2Y. אציליה: מקומות הכי טובים: לא רק שהם יהיו בקצווי ארץ אלא במקומות הכי טובים בארץ באציליה:ישעיה מא,ט אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ, וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ; וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה, בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.3Y. איים: לא רק שהם יהיו בקצווי ארץ ובאציליה אלא גם באיים ובאיי הים. איים, כידוע, הם אזורים המוקפים במים כגון אוסטרליה ונו-זילנד או כמעט מוקפים במים כגון צפון אמריקה. איי הים הם איים במערב.ישעיה מא,ה רָאוּ אִיִּים וְיִרָאוּ, קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ; קָרְבוּ, וַיֶּאֱתָיוּן. ירמיה לא,ט שִׁמְעוּ דְבַר ה’ גּוֹיִם, וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק; וְאִמְרוּ, מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ, וּשְׁמָרוֹ, כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ.  לא,י כִּי פָדָה ה’, אֶת יַעֲקֹב; וּגְאָלוֹ, מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ.   ישעיה מט,א
 4.Y איי הים: הם איים בתוך הים למערב מארץ ישראל.ישעיה כד,טו עַל כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ ה’; בְּאִיֵּי הַיָּם, שֵׁם ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.ישעיה  יא,יא 5.Y תרשיש: הם יהיו בתרשיש ובאיי הים בים האוקיינוס שהוא הים האטלנטי:ישעיה ס,ט כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם--לְשֵׁם ה’ אֱלֹהַיִךְ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ. 6.Y במערב: עשרת השבטים יהיו במערב: הושע  יא,ט לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי, לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם:  כִּי אֵל אָנֹכִי, וְלֹא אִישׁ--בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.  יא,י אַחֲרֵי ה’ יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג:  כִּי הוּא יִשְׁאַג, וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם.ישעיה כד,יד  7.Y באורים:  עשרת השבטים יהיו גם במערב ובאיי הים וקשורים ל"אורים" שהם משואות של אש שהדליקו מימי קדם ועד לתקופה האחרונה בהרי בריטניה על מנת לתקשר בין עצמם ולאותת לאוניות בים ולהעביר מסרים מהם. ישעיה כד,יד הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם, יָרֹנּוּ; בִּגְאוֹן יְהוָה, צָהֲלוּ מִיָּם.  כד,טו עַל כֵּן בָּאֻרִים, כַּבְּדוּ יְהוָה; בְּאִיֵּי הַיָּם, שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.  8.Y צפון-מערב: עשרת השבטיים יהיו בצפון-מערב לארץ ישראל: "מִצָּפוֹן וּמִיָּם". ישעיה מט,יב הִנֵּה אֵלֶּה, מֵרָחוֹק יָבֹאוּ; וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם, וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים.  9. Y אוסטרליה, סינים: עשרת השבטים יהיו בצפון ובמערב וגם בארץ סינים (ישעיה מט,יב) שהוא אוסטרליה כפי שהסברנו בפרק העוסק בנבואת ישעיה. 10.Y בצפון: ירמיה ג,יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה, יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְיָבֹאוּ יַחְדָּו, מֵאֶרֶץ צָפוֹן, עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. ירמיה לא,ז הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ--בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו:  קָהָל גָּדוֹל, יָשׁוּבוּ הֵנָּה.  לא,ח בִּבְכִי יָבֹאוּ, וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם--אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם, בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ:  כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא.  11.Y ירכתי ארץ הם חצי-איים או כמעט איים המחוברים ליבשת מצד אחד כגון צפון אמריקה, וסקנדינביה.ירימיה לג,ז:  <<וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ>>. 12. Yבמים רבים: צאצאי עשרת השבטים ובמיוחד בני יוסף אשר קיבלו את הבכורה יהיו "במים רבים" כלומר באוקיינוסים מסביב העולם.   במדבר כד,ה מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  כד,ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ה’, כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.  כד,ז יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. 13.Y צרפת: נאמר שעשרת השבטים יהיו בצרפת כלומר בצרפת, הולנד, בריטניה והסביבה כפי שהסברנו בהתאם למפרשים ובראשם רש"י.עובדיה א,כ וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד--יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. רש"י: <<גלות אשר הוא מבני ישראל שגלו מעשרת השבטים עד צרפת...ואומרים הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין [קוראים] פרנצי”א בלע”ז..>> 14.Y מסלול המצבות: "דולמנים", ירמיה לא,כא
סימני   היכר

15.Y נשר בעל ראש קרח: ישובים ביהודה שעמדו ללכת בשבי לאשור ולהצטרף לבני עשרת השבטים נמשלו לנשר בעל ראש קרח אשר במשך הימים נהפך לסמל הרשמי של ארה"ב.מיכה א,טז קָרְחִי וָגֹזִּי, עַל בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ; הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר, כִּי גָלוּ מִמֵּךְ.16.Y אריה וראם: עשרת השבטים נמשלו לאריה ולראם שהם הסמלים הרשמיים של בריטניה.במדבר כד,ח אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ; יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם--וְחִצָּיו יִמְחָץ.  כד,ט כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.   
התנהגות

17.Y כורש: דמות שהוא גם סמל של תהליך היסטורי וגם אדם מסוים אשר ינהיג את עשרת השבטים באחרית הימים ונקרא "כורש" בספר ישעיה. במקורות אחרים הוא נקרא "משיח בן יוסף". הוא יעזור לקבץ את פזורי יהודה לארץ ישראל ויעזור בשיקומם ובבניין היסודות החומריים לצורך מדינה עצמאית של יהודים.  בני עשרת השבטים הם חלק מהתהליך ומשיח בן יוסף יצמח מהם ולכן יש להם דמיון ושייכות אליו ואופי דומה.  ישעיה מד,כח הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי, וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם; וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה, וְהֵיכָל תִּוָּסֵד. הבריטים ואחריהם האמריקאים מילאו את התפקיד של "כורש" עד כה כפי שמתואר.18. Yשלטון על עמים: עשרת השבטים ישלטו בעמים אחרים.בראשית כז,כט יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וְיִשְׁתַּחֲוֻ (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ.   בראשית מח, יט <<וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם>> אונקילוס: "ובנוהי יהון שליטין בעממיא" .תהילים מז,ג.19. Yהכוח החזק בעולם: במדבר כד,ז-ט מיכה ה,ז-ט20.Y כוח צבאי: דברים לג,כז  לג,כט  ירמיה נא,כ-כא  זכריה י,ז 21. Yנגד אדום: בני עשיו נמצאים בעיקר בגרמניה ובאירופה באופן כללי. עשרת השבטים ובמיוחד בני יוסף יביסו את אדום.יחזקאל כה,יד עובדיה א,יח22.Y אור לגוים: בני עשרת השבטים ובמיוחד שבטי יוסף יהוו גורם ממתן ומקדם בין הגויים ויביאו ברכה לאנושות ברוח ובחומר.בראשית יב,ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. בראשית יח,יח וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  יח,יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא ה’ עַל אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר, עָלָיו.בראשית כב,יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. ישעיה מב,א הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא. ישעיה מב,ו אֲנִי ה’ קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם. 23.Y יורדי ים:  הם יתגוררו לחוף ימים וישייטו בהם לצורך מסחר, דייג, והפעלת כוח.ישעיה מב,י שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.  24. Y 25.Y שיכורי  אפרים: הם ישתו משקאות אלכוהול והשכרות תהיה בעיה עבורם ואחת מסמני ההכר שלהם.  ישעיה כח,ג בְּרַגְלַיִם, תֵּרָמַסְנָה; עֲטֶרֶת גֵּאוּת, שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם. ישעיה כח,ה
מצב

26.Y נפרד מיהודה עד אחרית הימים:בראשית מט,ח יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָישעיה יא,יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.  יא,יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ:  אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם.ישעיה  כח,ג  הושע א,ז27. Yלא מוכר ליהודה: ישעיה מט,כא וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם. ישעיה מט,יד   הושע פרק אחד 28.Y נוצרים: בני עשרת השבטים יעבדו סוג של פולחן המתאים לנצרות. הושע ב,ח  ב,יג  ב,טז  יא,יב ישעיה מה,כ מט,ו סה,ד סה,יא ירמיה לא,ו  29.Y בני גומר: בני עשרת השבטים יצטרפו לאיגוד-עמים של בני גומר, הם יתמזגו עם בני גומר ויזדהו כבני גומר. בני גומר הם עמים באירופה. הושע פרק אחד.
ברכות

30.Y מספרים עצומים: בני עשרת השבטים יפרו וירבו במאוד מאוד. בראשית טו,ה כב,יז כד,ס לב,יב במדבר כג,י ישעיה י,כב כד,טז כו,טו  הושע א,י31.Y  שפע חקלאי: בראשית כז,כח מט,כה דברים לג,יג-טז הושע ב,ח32.Y אוצרות טבע וחומרי גלם: בראשית מט,כה  דברים לג,יג  לג,טו33.Y בסיסים אסטרטגיים המקנים יתרון נגד אויבים בכוח או בפועל: "שַׁעַר אֹיְבָיו"  ו"שַׁעַר שֹׂנְאָיו".  בראשית כב,יז כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. בראשית כד,ס וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו.34,35,36.Y כוש, מצרים, אנשי סבא חסונים בשלשלות:  בני עשרת השבטים ישלטו על הודו וייהנו מסחר עם כוש, המעברים במצרים יהיו בשליטתם, הם ישלטו על חלקים מאפריקה ויובילו כושים ניגרודים חסונים מעבר לים בשלשלות לעבוד אותם: ישעיה מג,ג מד,כח מה,יד37.Y צאצאי דוד ישלטו עליהם: לפי מסורות שונות ומחקרים בעבר ובהווה שליטים רבים מביניהם יהיו מצאצאי דוד מלך ישראל. הנביא ציפה שכך יהיה: ירמיה לג,כב  לג,כו ירמיה לג,כו גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס, מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים, אֶל זֶרַע אַבְרָהָם, יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב:  כִּי אָשִׁוב (אָשִׁיב) אֶת שְׁבוּתָם, וְרִחַמְתִּים. 38.Y מלכים. כמה מלכים בו בזמן ישלטו עליהם: בראשית יז,ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.  בראשית יז,טז וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ"   39.Y ברית-עם ישעיה מב,ו  מט,ח הסכמה כללית של האומה לגבי מהותם, זכויותיהם, וחובותיהם בתור ציבור.
ייחוד שבטי

40-110.Y שבעים שמות של שבטים ואבות-בית (בראשית פרק מ"ו  במדבר פרק כ"ו) אשר בתוך השבטים חזרו על עצמם בין עשרת השבטים במקומות גלותם ומעידים על מוצאם. 111.Y שמעון ולוי –שוטרים ומגינים: שמעון ולוי עמדו להיות מפוזרים בין שאר השבטים ולהתפרנס מכוח הזרוע (כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם). עמים (כגון האירים מאירלנד) שזהינו כצאצאי שמעון כן מפוזרים בין שאר השבטים ובולטים בכוחות המשטרה והבטחון. בראשית מט,ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם.  מט,ו בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי:  כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.  מט,ז אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל. 112.Y יהודה מחוקק בצדק ולוחם במדינה מחודשת, נושן-חדש (תל-אביב): כל שאר השבטים באחרית הימים יודו על צדקתו של דרך יהודה. הם יחזרו ויתגיירו וליהודה לא יהיה צורך בכך. יהודה עמד להיחשב כעם עתיק המחדש את נעוריו וגבריותו (גם  גּוּר אַרְיֵה וגם כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא קרי אריה בוגר). בראשית מט,ח יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ.  מט,ט גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ.  מט,י לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.  מט,יא אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה.  מט,יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן שִׁנַּיִם, מֵחָלָב. משה ברך את יהודה שה' ישמע לקולו ויאחד אותו עם שאר השבטים "וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּו".דברים לג,ז וְזאת לִיהוּדָה, וַיאמַר, שְׁמַע ה’ קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.  113.Y זבולון על חופי הים: זבולון היה לעם הנקרא "סבלין-גוי" בהולנד. שליש מהולנד נמצא מתחת לגובהה פני הים ועוד שליש זקוק להגנה מפני הים ואזורים רבים נלקחו מהים ויש צורך בסכרים המגנים מפני הים.  רוב שטחה של הולנד הוא למעשה נלקח  ה"חופי הים" והיא המדינה היחידה בעולם במצב זה. בראשית מט,יג זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת, וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. 114.Y יששכר בשוויץ ובפינלנד: בני יששכר נמצאים בעמים שהתיישבו בשוויצריה ובפינלנד והם מתאימים לברכות אודות יששכר.בראשית מט,יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.  מט,טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. 115.Y דן נחש: בני דן נתנו את שם אביהם לאורך מסלולי מסעותיהם (יהושע  יט,מז "וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם".  שופטים יח,יב "עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנֵה דָן" שופטים יח,כט וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה") . בני שבט דן נתנו את השם "דן" לנהר דון, לנהר דנפר, לנהר דנסטר, לנהר דנובה וכאשר הם הגיעו לדנמרק (ארץ דניה) ולאירלנד (שבט דן, דנה) גם שם הם השאירו את השם במקומות רבים כמו נחש המשאיר את סימני זחילתו  בדרך.בראשית מט,טז דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.  בראשית מט,יז יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר.  מט,יח לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה’.  116.Y בני גד נהיו ל"גותים" שהתיישבו בשוודיה ובמקומות אחרים. הם התפצלו והתאגדו יותר מכל שאר השבטים. שתי המשמעויות של התפצלות והתאגדות נמצאות בשורש השם "גד" ושתי הבחינות התגלו בקורות העתים של הגותים שהם מבני גד.בראשית מט,יט גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב.  117.Y נפתלי התיישב בנורווגיה שבה סמני הצבי (אילה)  והתושבים נקראו "הדוברים" (Thule) "הַנֹּתֵן, אִמְרֵי שָׁפֶר".   בראשית מט,כא נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה--הַנֹּתֵן, אִמְרֵי שָׁפֶר.  118.Y בנימין היה כמו זאב שהיה הסמל של עם ה"נורמנדים" שכבשו את אנגליה.בראשית מט,כז בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב, יְחַלֵּק שָׁלָל.  119.Y ראובן הלך לצרפת ולצרפתים יש את האופי של שבט ראובן. הצרפתים היו הראשונים להגיע לגדלות. הם היוו דוגמא ונתנו השראה לעמים רבים. הם יצרו דברי איכות בטיב מעולה ותמיד שאבו לבכורה בכל דבר ובדרך כלל היא חמקה מהם.בראשית מט,ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז.  מט,ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה.120.Y בני אשר הלכו לסקוטלנד ולסקנדינביה: הם התברכו בעושר רב. בני סקוטלנד היו הלוחמים המפורסמים ביותר מכל בני ישראל. הברכה לאשר מסתיימת בברכה של גבורה לכלל ישראל  ("חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" קרי "החרב יהיה מקור לגאוותך")  אבל הסמיכות לברכות שבט אשר מרמזת על מידה יתרה של גבורה שיפול בחלקם. בראשית מט,כ מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ.  לג,כד וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר; יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ.דברים לג,כד וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר; יְהִי רְצוּי אֶחָיו, וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. אשר בפרט ובני ישראל בכללותם התברכו בגבורה יכולת וכשרון בלחימה: דברים לג,כה בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, מִנְעָלֶךָ; וּכְיָמֶיךָ, דָּבְאֶךָ.  לג,כו אֵין כָּאֵל, יְשֻׁרוּן: רֹכֵב שָׁמַיִם בְעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.  לג,כז מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם, וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם; וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָאוֹיֵב, וַיֹּאמֶר  הַשְׁמֵד.  לג,כח וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ; אַף שָׁמָיו, יַעַרְפוּ טָל.  לג,כט אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּה’, מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ. יש לשים לב לביטוי: "וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" קרי החרב יהיה לך מקור של גאווה.
יוסף

121.Y יוסף קיבל את זכות הבכורה ובני יוסף באיי בריטניה ובצפון אמריקה הם הבכירים בין כל שאר צאצאי השבטים. בראשית מח,טז מט,כודברי הימים-א ה,א וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר--וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו, נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל; וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ, לַבְּכֹרָה.  א ה,ב כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ; וְהַבְּכֹרָה, לְיוֹסֵף. 122.Y מנשה עמד להיות גדול אחרי אפרים: בראשית מח,יג וַיִּקַּח יוֹסֵף, אֶת שְׁנֵיהֶם--אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל; וַיַּגֵּשׁ, אֵלָיו.  מח,יד וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת שְׂמֹאלוֹ, עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה:  שִׂכֵּל, אֶת יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר.  מח,טו וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמַר:  הָאלוקים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאלוקים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  מח,טז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.  מח,יז וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם--עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה.  מח,יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו, לֹא כֵן אָבִי:  כִּי זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ.  מח,יט וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם.  מח,כ וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אלוקים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.  מח,כא וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת; וְהָיָה אלוקים, עִמָּכֶם, וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם.  מח,כב וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל אַחֶיךָ:  אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. יעקב אמר אודות מנשה: " גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל" וזה רמז לגדולה מאוחרת. הספר "בני יששכר" ציין שיעקב שיכל את ידיו ולא העביר את הבנים מצד ימין לשמאל. מנשה עדיין עמד לימינו של יעקב היות והוא מבטא את מהותו כאשר אפרים קשור יותר ליוסף.  מנשה נשאר לימינו של יעקב והתעתד (מסביר ה"בני יששכר") להיות גדול גם כן אבל בשלב מאוחר יותר. ארה"ב קיבלה את רוב תושביה בתחילת דרכה מאזורים של הצפון והמערב של איי בריטניה אשר היו מאוכלסים מבני מנשה.  123.Y עגל אפרים: שבט אפרים נמשלו לעגל והשם "עגל" היה כינוי ל"אנגלי" ואף המקור לשם "אנגלי" (ה"ע" בעברית אשקנזית יכול להישמע כמו "ענ"). האנגלים נתנו את שמם לאנגליה. ג'ון שור (John Bull) הוא כינוי לאנגליה: דברים לג,יזירמיה לא,יז שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה ה’ אֱלֹהָי.124.Y השם "אפרים" ו"אפרתי" (אדם משבט אפרים) משתמע כ"אציל" או אחד מבני האצולה ובאי בריטניה מעמד האצילות עדיין קיים והחברה בנויה על כך ורק בבריטניה יש מצב כזה. בראשית מא,נא125.Y השם "מנשה" נקשר לשורש "נשה" ומשמעו לזוז ממקומו אבל להישאר קשור לאותו מקום: נשיה (שכחה), גיד הנשה (הגיד שזז), נושה (בעל חוב הטוען לבעלות על משהו ברשות אחר), ו"נשים" (נקבות בכללות הדורשות שבעליהם יציגו אותן ויהיו אחראים לפניהן לכך. לפי פירוש הרב שמשון רפאל הירש משמעות השם מנשה היא נציגות עם אחריות. למעשה השם "מנשה" מבטא את מהותה של החוקה של ארה"ב ואת העקרונות שלה.  126. Y בני יוסף התעתדו להתפשט בכל העולם כמו עלי הגפן הגדלים על יד מעיין ומטפסים על הקיר ("בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"). הם היו עתידים לקבל ברכות עצומות של עושר וכוח ואכן צאצאי יוסף בבריטניה ובאמריקה התברכו בכך.    

בראשית מט,כב בֵּן פּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.  מט,כג וַיְמָרְרֻהוּ, וָרֹבּוּ; וַיִּשְׂטְמֻהוּ, בַּעֲלֵי חִצִּים.  מט,כד וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.  מט,כה מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם.  מט,כו בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.דברים לג,יג וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת ה’ אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.  לג,יד וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים.  לג,טו וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם.  לג,טז וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי, סְנֶה; תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.  לג,יז בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו--בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.127.Y תושבי בריטניה הקדמונים נקראו "איברי" כלומר "עברים" והשם מורה על כך שהם מבני ישראל וצאצאי אברהם אבינו.בראשית יד,יג וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם. השם "עברי" ניתן לאברהם (בראשית יד,יג) וליוסף (בראשית לט,יז הָעֶבֶד הָעִבְרִי  מ,טו כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים מא,יב נַעַר עִבְרִי ) והשם "עברי" גם ניתן לשאר האחים אבל יוסף בלט בנידון.  בראשית מג,לג יונה א,ט.128,129,130.Y נאמר שנושאי הבכורה ישאו את שמות האבות אברהם, יצחק, ויעקב. בראשית כא,יב מח,טז ישעיה מט,ו:
שמות הסקיתים והסקסונים (Iski-Gulu, Ishkuza, Zohak, Saca, Sak, Saksin, Saxon) הם צורות השם יצחק, "יאנקי" (Yanky) הוא קצור של "יעקב" וגם הדגל של בריטניה נקרא "אוניון ג'אק" (Union Jack) כלומר ברית יעקב ו"איסרו" (ישראל) היה אחד מאבות האומה במסורת של אירלנד וסקוטלנד.

נספח מספר 2

בני ישראל באירופה




 תנועות הגירה עיקריות

חלק מהגולים מבני עשרת השבטים נלקחו מיד לעבר הים לספרד וגם לגאליה ולאיי בריטניה. גם אלו שהועברו לספרד בסופו של דבר עזבו ועברו לגאליה ולאיי בריטניה. רוב הגולים לא גלו דרך הים אבל הלכו לצפון. חלקם מזוהים עם הגימירי ועברו לאירופה ויסדו את תרבות הקלטים. אחרים נשארו עם הסקיתים והגותים ועברו למערב אחרי כן.

הגירות ראשוניות של הסקיתים לאירופה

בערך בשנות 550-600 לפ"ה: הסקיתים מהמזרח התיכון החלו לעבור לצפון הרי הקוקוס לתוך ערבות דרום רוסיה והסביבה. הסתעפויות מהסקיתים בשלב מוקדם הגיעו לתוך אירופה המערבית ושם הם אימצו את תרבותם של הקלטים והכניסו בה שינויים.

השמירה על שמות השבטים ושמות ובתי-אב  בתוך השבטים

בספרי בראשית (פרק מה) ובמדבר (פרק כו) ובמקומות נוספים בתנ"ך מוזכרים שמות בתי-אב בתוך השבטים. חמולות אלו לעיתים קרובות נעשו ישויות בעלות משקל בזכות עצמן. קבוצות של הקלטים והסקיתים נושאות שמות שבטיים שלעתים קרובות דומים לאלו של קבוצות מבני ישראל. האיגודים האלה מקובצים יחד במבני-ארגון ששומרים על תבניות-המשפחה הישראליות המקוריות. קבוצות בעלי שמות ששייכים לאותם שבטים נטו להתלכד באותם אזורים על אף שהם כבר לא היו מודעים לקשר ביניהם. התופעה הזאת חזרה על עצמה בסקיתיה, באירופה, ובאיי בריטניה. אנו יכולים לעקוב אחרי מסלולי הגירתם על ידי השוואת שמות הנלקטים מן ממצאי ארכיאולוגיה, ספרי גיאוגרפיה עתיקים (כמו טולומי), היסטוריונים קלאסיים, ואגדות|.

הסקיתים  המלכותיים עוברים למערב

 שינוים באקלים גרמו לעם הנקרא "סרמטי" להדוף את הסקיתים המלכותיים מערבה בתקופה בין השנים 100-300 לפ"ה. הסקיתים המלכותיים התיישבו תחילה בבולגריה, ולאחר מכן המשיכו לצפון, ולבסוף לסקנדינביה.

כמו כן,  עם ה"הונה" (ממוצא תורכי) יצא מהמזרח הרחוק מסביבות מונגוליה ואחרי 200 לפ"ה הם התקיפו עמים אחרים ממוצא ישראלי כגון ה"אסיר" ,ה"גותי" וה"סקאי" שגם הם התחילו לנהל מלחמות בין עצמם. לאחר מאורעות אלו בא גם שינוי באקלים ותקופה של חום ובצורת. אחרי 120 לפ"ה האזור למזרחו של הים הכספי נחרב. הגותי והסקאי התחילו להגר מערבה. כל השינויים הללו גרמו לתגובת שרשרת ונדידות לסקנדינביה. הסקיתים המלכותיים שהיו בבלקן עברו לצפון. סקנדינביה אוכלסה מחדש בתקופה של בין שנת 100 לפ"ה עד  לשנת 100  לס"ה. האזורים בצפון ליד הים הבלטי גם כן קיבלו תושבים חדשים ומשם השבטים עברו מערבה.

הבלגאי

אחרי שנת 200 לפ"ה הבלגאים מהמזרח התחילו לכבוש את גאליה הצפונית. הם באו עם קבוצה מהמזרח התיכון וסוריה הידועה  בתור ה"גוש הצפון-מערבי". הם הגיעו לאירופה דרך טורקיה והאזור של קרים בדרום מערב רוסיה. אנשים אלו בתרבותם היו קלטיים וגאלטים. הבלגאי גם כבשו מחוזות של בריטניה ואירלנד.

 סקיתים מזרחיים עברו למערב

בתקופה הנדונה בכל האזור של סקיתיה היו שבטים שונים חלקם ישראלים וחלקם לא. האקלים היה שונה והנסיבות היו שונות ורבים מעמים אלו (ישראלים ושאינם ישראלים) עתידים היו לעבור למערב.

בשנות 50-70 לפ"ה, הסינבי המערביים וההונים הצפוניים ואחרים עברו מערבה. הם כללו שבטים יותר קטנים אשר חלקם בתחילה להופיע מחדש בסביבות שנות ה50 לפ"ה באזור של נהר הריין בגרמניה המערבית ובתוך מאה שנים הם השתלטו על כל האזור. עדות ארכיאולוגית מראה שבזמן קודם לכן "גרמניה" ממזרחה של נהר הריין היתה בעלת סוג של תרבות הדומה לזאת של הבלגאי בצפון גאליה.  בתוך מאה שנים (ז.א. עד שנת 50 לעידן הנוצרי) תרבות זו נעלמה כליל והאזור קיבל תושבים חדשים. בין אלו היו שבטים בעלי שמות שלא היו ידועים במערב קודם לכן אבל כן ידועים בסקיתיה ואפשר להביא עשרה דוגמאות לכךY.

הסואבי וסקסונים עברו מערבה

 מ150  ועד 350  לס"ה (עידן הנוצרי) מלחמות מתמשכות עקב נוכחותם של ההונים במזרח סקיתיה גרמו לכך שעמים רבים יותר עברו מערבה. וביניהם היה הענף המזרחי של הסינבי  כאשר הסניף המערבי שלהם קודם לכן כבר הגיע לאירופה בערך בשנות ה60 לפ"ה. באירופה הסינבי בדרך כלל נקראו סואבי  וכבר ב"סקיתיה" נקראו בשם זה.  התנועה הזאת  של עמים מסקיתיה למערב גרמה לכך שעמים שכבר היו בגרמניה בין השנים 200 ל300 לס"ה (ובמקרים מסוימים קצת לפני כן) הוחלפו בקבוצות גדולות יותר שספגו אותם. הקבוצות היותר גדולות כללו את הסקסונים, הפרנקים, האלמנים, ואחרים וגם את הסואבי. הסואבי היו הגוף הגדול היחיד אשר נשאר כישות עצמאית וניכרת מהתקופה הקודמת. הם נקשרו עם הסקסונים והאלמנים שאכלוסו את אלסס (Alsace   במזרח צרפת של היום) ואת שוויץ.

 עמים רבים שהגיעו למערב באו דרך סקנדינביה או שהיו להם בשלב כל שהוא מרכיבים באזור הסקנדינבי. זה מסביר מדוע מסורות מייחסות מקור סקנדינבי לחלק מקבוצות אלו. הסקנדינבים עצמם האמינו שהם באו מסקיתיה.

ההונים דוחפים את הסקסונים, הפרנקים, ואחרים

למערב אירופה בשנים 350 עד 450 לס"ה

 ההונים עברו מסקיתיה (רוסיה והמזרח) לתוך אירופה. בדרך הם הכריחו את רוב העמים בסקיתיה להצטרף אליהם או לברוח לפניהם. כתוצאה מפלישות ההונים גידול בכח אדם ועמים חדשים הופיעו במערב שהתחברו לסקסונים, פרנקים, אלמנים, ואחרים. בתגובה ללחץ של ההונים הקבוצות הנ"ל פלשו לתוך שטחה של האימפריה הרומאית והתיישבו בגאליה ובאיי בריטניה. גותים, ואנדלים, ויסיגותים, ו"ברברים" אחרים גם כן כבשו עוד ארצות שהיו בעבר תחת חסות רומא. ברוב המקרים הכובשים היו מעטים לעומת האוכלוסיות שהם כבשו. התהליך של פלישה ותנועה באופן כללי המשיך עד בערך שנות ה500 לס"ה אבל זמן מה אחר כך הייתה פלישה על ידי ה"ויקינגים". בתקופה הזאת האנשים הלבנים של המזרח, שתוארו על ידי הסינים, נעלמו כמעט לגמרי והופיעו מחדש באירופה.

בנוסף עמים אחרים מסקיתיה גם עברו למערב בשלב יותר מאוחר כפי שהסברנו בפרק ז' אשר בו הזכרנו את דן  והנפתלי שעברו לסקנדינביה, ואת הגותי הסוני בשוודיה, ואת הפלישות של הויקינגים והנורמנים. כולם באו מסקיתיה.

ראיות לכך שהעמים שפלשו למערב באו מסקיתיה

אפשר להוכיח שה"ברברים" שפלשו למערב אירופה יצאו מסקיתיה מכמה נקודות מבט:

1. באופן דמוגרפי, גרמניה בזמן ההוא לא הייתה יכולה לקיים את כל האוכלוסין של הברברים. עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות אומרות  שרוב שטחה של גרמניה לא היה (באופן יחסי) מאוכלסת. גרמניה הייתה לא מתורבתת, ואדמותיה לא מעובדות ולא מסוגלת בזמן ההוא לתמוך בתושבים רבים. אותה מסקנה מתבקשת לגבי יתר הארצות באירופה הצפונית.

2. מאידך, במזרח סקיתיה קודם לכן היו ישובים של אנשים מתקדמים ומרובים.

3. עמים אלו בסקיתיה נעלמו זמן מעט לפני הופעתם של הברברים במערב. האנשים של סקיתיה נעלמו מסקיתיה בתקופה של בין 300 לפ"ה לשנות ה600  לס"ה (עידן הנוצרי). כאשר הם עזבו את סקיתיה, הם התחילו להופיע במערב בתור "ברברים" ומסלולי הגירתם עברו דרך סקנדינביה, הונגריה, וגרמניה. הברברים במערב החלו דוחפים את גבולות הרומאים כאשר לעיתים קרובות הם הגיעו דרך גרמניה.

4. התושבים שנעלמו מסקיתיה היו בעלי מראה של אנשי הצפון ושל ה"ברברים" שהופיעו אחרי כן.

5. ל"ברברים" היו מסורות שהם באו מסקיתיה.

6. סגנוני האומנות של הברברים הם למעשה זהים לידועים מהתחומים של סקיתיה קודם לכן.

7. הברברים היו דומים לאנשי סקיתיה באמונות דתיות ומנהגים ובתרבותם הם הדגישו את הסוס שהיה חשוב יותר בסקיתיה מאשר בצפון אירופה.

8. צבא: הם לבשו אותו סוג של שריון, ונלחמו עם אותן טקטיקות.

9. היו להם אותם שמות שבטיים וגם סידרו עצמם באותם מבנים של איגודי-שבט.

10. הרומאים פגשו את ה"ברברים" בגבולות הספר שלהם. הם נלחמו נגדם ובאותה עת היו מגייסים אותם כחיילים בצבאותיהם. הרומאים כתבו אודותם והיה להם מידע נכון לגבי מוצאם. הרומאים אמרו שתושבי סקיתיה הפכו לעמים הברברים תחת שמות אחרים ועברו למערב.

בגרמניה, הברברים כבשו או שיכנו עצמם על יד אירופאים "בני מקום" ואסרו נשואי תערובת.  אף על פי כן הם הושפעו מלשון ומתרבותם של עמים אחרים. הברברים של סקיתיה עזבו את גרמניה ועברו לצרפת, הולנד, בריטניה, שוויץ, ולעוד מקומות. אחרי כן בני המקום ה"גרמנים" זקפו את קומתם. בינתיים המוני אנשים מהמזרח, כולל ה"סלאווים" אבל גם אחרים,  היגרו לתוך גרמניה בשנות ה500 לעידן הנוצרי למלא את החלל שנוצר כאשר אנשי סקיתיה עזבו בדרכם למערב.

המהגרים החדשים מהמזרח הפכו ל"גרמנים" בעקבות שילוב של מושבות של בני המקום הגרמניים שישבו ביניהם, לחצים של שליטים גרמניים, ומדיניות הכנסייה הקתולית שתמכה בתהליכי ה"גרמון". התהליך ל"גרמן" את התושבים הסלאווים בגרמניה, כולל אלו של מחוז באווריה, התמשך לתוך המאה העשרים.

 הפולשים של בריטניה אחרי שנות ה400 לס"ה היו תערובת של עמים ובמיוחד אנגלים, יוטים, וסקסונים. הקבלות קיימות בין תרבותם של האנגלו-סקסונים  והתרבות של סקיתיה.

שפה

עמים גותיים וסקיתיים יצאו מסקיתיה. במזרח סקיתיה לפחות באזור למזרחו של הים הכספי מהיכן שהסקאי (אנגלו-סקסונים) פעם נמצאו, שפת הארמית היתה שפת המקום או אחת מהשפות. ארמית דומה לעברית. אחדים מהשבטים של בני ישראל

דיברו ארמית לפני גלותם ושבטים אחרים דיברו סוג של עברית שהושפעה מארמית, או שהם דיברו ארמית שהושפעה מעברית. ארמית היתה אחת השפות הרשמיות של האימפריה האשורית. הניב הקדום של האנגלו-סקסונים באנגליה מורכב מיסודות שונים ומכיל מלים עבריות רבות. באופן בלשני, שפות חדשות לפעמים נלמדו על ידי עמים שלמים כאשר השפה הקודמת נשכחה כליל. לדוגמא, הנורמנים באו מסקנדינביה והתיישבו  יחדיו  בנורמנדיה, במערב צרפת, ובתוך שתי דורות הם שכחו את השפה של הוריהם וידעו לדבר רק צרפתית והם כבשו את אנגליה והכניסו המון מילים והשפעות צרפתיות אחרות לתוך אנגלית!

 השפות הגרמניות כנראה לא התקיימו לפני 500 לפני הספירה. הם הופיעו לראשונה בצפון גרמניה ומשם התפשטו דרך כיבוש והשפעה תרבותית. באופן כללי מוסכם שבערך שליש של כל אוצר המילים בשפות גרמניות בא ממקור לא ידוע ובטח לא ממקור הודו-אירופאי להבדיל משאר שפות אירופה. השפות הגרמניות התנסו בשינויים בהברה ובדקדוק האופייניים לשפות שמיות. בלשן בשם "טרי בלודג'ט" ( (Terry Blodgettהוכיח שהיסוד הנוסף בשפות הגרמניות הייתה שפת העברית. צריכים לסכם שדוברי עברית היו בין אלו שיצרו את השפות הגרמניות. האנשים שדובר עליהם כנראה השפיעו על יצירת השפה ואחרי כן עברו למערב ולא נשארו על פי רוב בגרמניה.

מנקודת המבט של ארצות היעד

אשר המהגרים הגיעו אליהם

1. בהתחלה: התושבים הקמאים של האיים הבריטיים היו מעט במספר ולא מפותחים מבחינה תרבותית.

2. אז באו בוני המגליתים (Megaliths) של מצבות זכרון האבן. מצבות ענקיות כמו "סטון הינג'" ( (Stone Hengeבאנגליה הן חיקויים של מצבות שבעבר הקימו בארץ ישראל העתיקה ועדיין אפשר לראות שרידים של כמה מהן ברמת הגולן. תקופה זאת מתייחסת לזמן קרוב אחרי הכיבוש האשורי של צפון ארץ ישראל כאשר קבוצות של גולים הגיעו לחופי בריטניה לראשונה. מהזמן ההוא באו ממצאים באיי בריטניה כמו ה"דולמנים", חרוזים מצריים, אוניות מסוג מצרי, מרכבות וחרבות הדומים לכלים של האשורים, קישוטים אשוריים, וממצאים של הפניקים וכדומה.

3. בשנות 500 ועד 300 לפני הספירה הגיעו אנשים בעלי תרבות מסוג ה"קלטים". חלק מה"קלטים" היו עברים שנאלצו לעזוב את ספרד. ה"קלטים" היו פולשים הממשיכים את התנועה מהמזרח מערבה.

4. חלק מה"בלגאי" ואחרים עברו מגאליה לבריטניה ולאירלנד בערך בשנות ה200 לפני הספירה.

5. בין הפולשים של בריטניה היו גם כאלה שבאו ישירות מסקיתיה  כמו ה"אגאתירסי" הידועים כ"פיקטים". ה"אגאתירסי" גם נודעו בתור הכוזרים והם היו מצאצאי ישראל.  אלה מהם שנשארו בסקיתיה (ולא עברו לסקוטלנד) בסופו של דבר התגיירו והפכו ליהודים.

6. אחרי שנת 450 ס"ה באו האנגלים, סקסונים, ויוטים ורבים אחרים. הם כללו ברברים כמו דנים,  גותים, דקים, ועוד. רובם היו צאצאי ישראל. מידה מכריעה בתוכם היו מהשבטים אפרים ומנשה. גם רבים מה"עברים" הקלטיים שהברברים כבשו באיי בריטניה היו מצאצאי שבטי יוסף.

7. בשנות ה700 לס"ה באו הויקינגים מסקנדינביה.

8 בשנת 1066 הנורמנים מצרפת כבשו את אנגליה.

9. גם קבוצות שונות של עמים אחרים כמו וואלונים (Walloons) ופלמינגים (Flemings)  מבלגיה, יהודים ואחרים הגיעו לאיי בריטניה. התושבים של מחוזי איי בריטניה, כלומר בני אנגליה, וואלס, סקוטלנד, אולסטר, ואירלנד תמיד התערבו אחד בתוך השני. מאירלנד מהגרים הלכו לאנגליה, לסקוטלנד, ולוואלס וממקומות אלה אנשים הלכו לאירלנד, וכו'.

10. עם היווסדה של ארה"ב היגרו לשם המוני אנשים מגרמניה ושאר חלקי אירופה. לעתים קרובות המהגרים היו שונים באופיים ובמוצאם משאר העם שנשאר באירופה במקומותיהם. אנו סוברים שהמהגרים היו מצאצאי עשרת השבטים כאשר רוב אלה שנשארו לא היו כן, ויש ביסוס עובדתי לסברה הזאת.

שאלות ותשובות

תוכן:                                                           

1. אנטי-שמיים בין בני עשרת השבטים

2. בנות הברית בתקופת השואה

3. הבריטים בארץ ישראל

4. מדיניות עוינת למדינת ישראל

5. גרמנים

6. מראה חיצוני

7. טוענים אחרים לתואר "בני עשרת השבטים":

8. אפגנים

9. בורמה

10. אתיופיה

11. קהילות יהודיות

12. נוסעים יהודים ועשרת השבטים במזרח

13. האם עשרת השבטים יחזרו? מה נאמר בתלמוד?

14. הנפקא מינה של כל העניין

השאלות ותשובות הראשונות במסמך עוסקים בסוגיה של אנטי-שמיות בין אנשים שהם צאצאי עשרת השבטים לפי דעתנו.

 יש להדגיש שלמרות הכול, באופן כללי,

האנשים האלה הם הידידים היחידים שיש ליהודים בעולם ויש לטפח אותם. יחד עם הכרת האחווה בינם ובינינו יש גם להכיר שיש שונאי ישראל בתוכם ובתוכנו.

1. אנטי-שמיים בין בני עשרת השבטים

שאלה: בין העמים שזיהתה בתור בני עשרת השבטים יש אנטי-שמים רבים ששונאים את היהודים בשנאה עזה.

תשובה: נכון. קודם כל לא כולם צאצאי ישראל. יש ביניהם גם בני עמלק, בני עשיו, כנענים, וסתם גויים.

גם בין היהודים לא חסרים אלה ששונאים את עצמם ואת עמם. נוסף לכך יש מקרים שאנשים השתנו ביחסם ליהודים. היו כאלה שפעם שנאו את היהודים אבל חזרו בהם ונהיו לידידינו ובצד שני יש גם מקרים בכיוון הפוך של ידידים שהפכו את עורם. המסר שלנו יכול לעזור לאנשים רבים להבין את המציאות אחרת ובכיוון של אהבת ישראל.

דיברנו על אי הבנות בין "יוסף" ו"יהודה" בפנים הספר ואיך שלפי הנביא ישעיה המצב יישאר עד אחרית הימים.

ישעיה יא,יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ:  אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה, וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם.  
משתמע מהנ"ל שלאפרים תהיה מידה מסוימת של קינאה כלפי יהודה עד ימות המשיח וגם בתוך אפרים יהיו כמה ב"צוררי יהודה".

2. בנות הברית בתקופת השואה

שאלה: אומרים שבנות הברית לא עשו מספיק להציל את היהודים בתקופת השואה.

תשובה: זה נכון אבל יש נטייה להגזים בנידון ולהגיד דברים לא נכונים ואף רעים. מצד אחד כל יהודי שסובל שלא לצורך הוא מקרה חמור.  מצד שני צריכים לדון כל עניין לפי הזמן והמצב. רוב היהודים מגרמניה ברחו לארצות אחרות אבל חלק מהם נרצחו כאשר הגרמנים כבשו את המדינות שהיהודים חיפשו מחסה בהן. מצדם של אר"ה ואוסטרליה, וכו' היו דרישות נוקשות לפני יהודים שרצו להגר מאירופה ואילולי כך יותר מהם היו ניצולים. אף על פי כן לפני פרוץ המלחמה המצב היה שונה ואין להאשים בכך מדינאים שלא ציפו את העתיד.  אנו יכולים להגיד (במבט לאחור) שהכול היה צפוי אבל בימים ההם לא כולם חשבו כך.

שאלו למה בתוך השואה הבריטים והאמריקאים לא הפציצו את מחנות הריכוז? פעולה כזאת, אם באמת הייתה אפשרית,  לא הייתה עוזרת (לדעתי) והשאלה ממעטת את נחישותם של הגרמנים להשמיד כמה שיותר יהודים בכל דרך שניתן. בנות הברית כן נלחמו נגד הגרמנים והביסו אותם. אחד ממניעיהם בלחימה נבע מאהדה ליהודים והרצון להציל אותם מציפורני הנאצים. יחד עם כל זה אין להכחיש שהיו אנטי-שמים בכל מקום ובכל זמן ועדיין יש.

3. הבריטים בארץ ישראל

שאלה: כאשר בתקופת "המנדט" הבריטים שלטו בארץ ישראל הם היו בעד הערבים ונגד היהודים. הם הצרו ליהודים וגם נתנו לערבים את כל עבר הירדן אף על פי שלפי התוכנית המקורית השטח הייתה מיועדת ליהודים. כיצד אתה מסביר את זה?

תשובה: היו מקרים רבים חריגים ועליות וירידות ביחסם של הבריטים אבל למרות הכול באופן כללי מדיניות הבריטים הייתה לטובת היהודים.  רוב היהודים באותם ימים אהדו את הבריטים ורצו שיישארו. המצב היה מורכב ואין הסבר פשוט אבל לתמונה כללית ויותר מאוזנת ראה בנידון את הספר, "ימי הכלניות. ארץ ישראל בתקופת המנדט" מאת טוב סגב.

<<הבריטים עמדו בהבטחותיהם לציונים. בתוך כך פיתחו את הארץ להגירה המונית של יהודים: בשלושים השנים הבאות עלה מספרם פי עשרה ויותר. היהודים הורשו לרכוש קרקעות, פיתחו את החקלאות והקימו מפעלי תעשייה ובנקים. הבריטים הרשו להם להקים מאות יישובים חדשים, בהם כמה ערים. הם הקימו מערכת חינוך  וצבא: הייתה להם הנהגה פוליטית ומוסדות נבחרים ובעזרת כל אלה ניצחו בסופו של דבר את הערבים, הכול בחסות הבריטים...>> (ע' 12).

<בחודשים האחרונים, כשהבריטים כבר עמדו לעזור – ביקשו מנהיגי הציבור היהודי שיישארו עוד.>> (ע' 14)

<<הם מצאו בבואם נחשלות ובצאתם אכן השאירו קידמה,  בעיקר בין היהודים>> (ע' 15).

 הבריטים עזרו מאוד לבנות את הארץ ותחת חסותם יירו את יסודות המדינה.

בקשר לעבר הירדן לפי התנ"ך אסור למסור אף שטח של ארץ ישראל לנוכרים ומי שעושה כך הוא עובר עבירה חמורה וראוי לגנאי ואפילו לענוש. אף על פי כן בנסיבות של אותם ימים בקושי היו יהודים שמה, חשבו להכניס גורם מתון לאזור, וכו'. בימינו בלי הצדקה ותחת אילוצים פחות חזקים ממשלות יהודיות בארץ ישראל השתדלו למסור לאויבי יהודים שטחים בלב לבה של ארץ ישראל למרות שהיה ברור מראש שפראי אדם ישתמשו באותם אדמות כבסיסים נגדינו. בעקבות הסכמי אוסלו מנהיגי היהודים בארץ ישראל הסכימו למעשי לזיין בכלי נשק פושעים ערבים שהצהירו בריש גלי ששאיפותיהם לרצוח כמה שיותר יהודים וכבר הוכיחו את יכולתם להוציא לפועל את מאוויהם האפלים. למרות פשעיהם הנתעבות בעבר הלא רחוק של ערבים נגד יהודים אחוז לא מבוטל של יהודים בארץ ישראל כולל אישי צבור מכובדים ואפילו רבנים נערצים תמכו בהסכמי אוסלו. אם יהודים לפי ההלכה שגדלו כיהודים וגאים בכך מתנהגים בצורה כזאת מה אתה רוצה מבני עשרת השבטים שלא מודעים למוצאם?  

4. מדיניות עוינת למדינת ישראל

שאלה: המדינות שאמרת שיש בתוכם את בני עשרת השבטים לעתים קרובות נוקטות במדיניות המזיקה למדינת ישראל.

תשובה: נכון. לפעמים הם יותר גרועים מהשמאלנים שלנו ואף על פי כן אם ברצוננו לחולל שינויים בהתייחסות האומות כלפי מדינת ישראל אזי העמים שדברנו עליהם הם המועמדים האפשריים שנראים לעין. הם היחידים שלפעמים כן תמכו בנו ושיש אחוז לא מבוטל בתוכם שאוהדים אותנו ואחוז אחר שפתוחים כלפינו ואפשר לפחות לקיים דו שיח עמם. ראה מה שכתבנו למעלה בקשר לאנטי-שמיות ולבריטים. אנחנו מאמינים שכשיגיעו הידיעות שבספר זה לגורמים נכונים יחולו שינויים לטובת היהודים במישורים רבים.

5. גרמנים

שאלה: חלק מהעמים שהצבעת עליהם כבני עשרת השבטים כגון האנגלים, השוודים, הדנים, וכו' הם דברי שפות "גרמניות", דומים במראה ובתרבות לגרמנים, ונחשבים לשארי בשרם.

תשובה: לא כול הגרמנים בהכרח היו אנטי-שמים ואולי יש בתוכם צאצאי ישראל וצאצאי יהודים שהתבוללו ביניהם. בעייננו בהיסטוריה ראינו איך בני עשרת השבטים היו בגרמניה לתקופה מסוימת והושפעו מאותם גורמים אשר עיצבו את העם הגרמני. בכל זאת הם לא התערבו בהם יתר על המידה ויצאו מהם. חלק מהגרמנים הם מבני עשיו (מגילה ו'). אח עשיו ליעקב (מלאכי א,ב). "אין זרעו של עשו נמסר אלא ביד זרעו של יוסף" (בבא בתרא קכג:ב) . יוסף נחשב בעיני הגויים כ"גרמני" (בראשית רבה, וישב, פו,ג "ויקנהו פוטיפר") ומה לעשות? במחשבת ישראל יש הקבלות ודמיון בין עשיו ליוסף. הבריטים ושארם (בתמיכת אר"ה) הם היחידים שנלחמו נגד הגרמנים מתוך עיקרון לבלום אותם. הם הביסו את גרמניה ויחד עם הצפון אמריקאים הם  מסוגלים לכך ובעתיד שוב ילחמו נגד בני אדום (ספר עובדיה). אדום הוא עשיו. גם דוד מלך ישראל היה "אדמוני" במראהו (שמואל-א טו,יב).  ראה גם השאלה הבאה.

6. מראה חיצוני

שאלה: נהוג לומר שהיהודים הם שמיים והשמיים אינם בהירים. אתה טוען שבני עשרת השבטים נמצאים בין עמים במערב אשר רבים מהם די בהירים ואפילו בהירים מאוד. הם לא תמיד נראים כמו "יהודים" או כמו שהיינו מצפים שבני עשרת השבטים ייראו. כיצד הנך מסביר זאת ?

תשובה: קודם כול יש להפריד בין הדמיון והמציאות. היהודים באופן כללי לא נראים שונים כל כך מאנשים במערב. בעדות יהודיות שונות אחוזי ה"בלונדיניים" וכו' משתנים אבל הטיפוסים קיימים. יש גם השפעה של הסביבה.  צורת הגולגולת של יהודים אשכנזים שנולדו בארץ ישראל היא יותר ארוכה מאשר צורת הוריהם שנולדו במזרח אירופה:

<<ניתן לראות שינוי במבנה כיפת הגולגולת באוכלוסיית המהגרים שהגיעה מאירופה לארץ ישראל (יהודים אשכנזים) בגלי העלייה הגדולים של תחילת המאה ה-20. מבנה כיפת הגולגולת של בני דור השני, ילידי הארץ, שונה בממוצע מזה של הוריו והפך צר יותר ומאורך, דומה לאוכלוסיות המקומיות (יהודים בני עדות המזרח ובדואים).>>© מה שנאמר לגבי צורת הגולגולת אולי גם תופס במהלך הזמן גם ביחס לשאר התכונות? בכל אופן, תמונות מצריות צבעוניות של בני ישראל שלפני הגלות מראים טיפוסים שונים כולל אלה שהם קהים מאוד ושחרחרים יחד עם בהירי עור, תכולי עיניים, ושערות בלונדיניות ואדמוניות. יכול להיות (בהתאם למשנה בנגעים ב,א]) שטיפוס ה"ים תיכוני" (לא בהיר מדי ולא שחור מדי) הוא העיקר אבל תמיד היו יוצא דופן. יש לקחת בחשבון האפשרות שמן ההתחלה היו שבטים יותר בהירים מאחרים, ראה המדרש (בראשית רבה, "ויחי", צח,ה: "שמעון ולוי אחים): <<ריבה בהן בוהקנים מעלה חמה>> כלומר אנשים "ג'ינג'יים חמי מזג שהם "בוהקנים" או "לבן ביותר". נוסף לכך יש גורמי הסביבה, נישואיי תערובת, ושינויים תורשתיים בצבור הכללי כאשר אפיונים של המיעוט הופכים לנחלת הכלל.    

7. טוענים אחרים לתואר "בני עשרת השבטים"

שאלה: אומרים שעמים אחרים הם מבני עשרת השבטים.

תשובה: בני עשרת השבטים עברו במקומות רבים ופלגים מהם הגיעו להודו, לאפריקה, וכמעט לכל מקום בעולם. גם בני יהודה התפזרו לכל העולם. נוסף לכך במקומות רבים קמו דתות וכתות שאימצו לעצמם מנהגים וסממנים של היהודים ושל התנ"ך. בכל זאת במחקרינו התמקדנו על מקומם של רוב צאצאי עשרת השבטים איפה שהם קבעו עניינם יותר מאשר אחרים קבעו עבורם. התנ"ך מצדיק את עמדתנו בעניין הזה. רק במדינות שדברנו עליהם כשייכות לבני עשרת השבטים אפשר לראות מה שהוא מהאופי הישראלי והשבטי בהיסטוריה, תרבות, וגישה. צריכים לשקול את הענינים לפי התנהגות במשך זמן רב, לגבי כלל הציבור, ולגבי אנשים גדולים שצמחו מתוך העמים שמדובר בהם. אין שום עם או קבוצה של עמים שמתאים לתואר "עברי" פרט לעמים שזהינו.

8. אפגנים

שאלה: אומרים שבני ישראל התיישבו באפגניסטן ושיש שם שבטים שהם מבני עשרת השבטים וכי יש להם מנהגים יהודים.

תשובה: גם אם טענות אחרות היו נכונות לא היה פסול בכך לגבי עמדתנו והזיהויים שעשינו. גם אנחנו סוברים שחלק מבני עשרת השבטים הגיעו לאפגניסטן ושאזור "הראט" באפגניסטן הוא "הרא" בתנ"ך ושלשם גלו כמה משבטי ישראל.

דברי-הימים א ה,כו: וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶת רוּחַ תִּלְּגַת פִּלְנֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה; וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא, וּנְהַר גּוֹזָן, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.

בכל זאת רוב בני עשרת השבטים עזבו את אזור אפגניסטן זמן רב לפני שתושבי המקום כיום "האפגנים" הגיעו לשם. באזור של הראט (הרא) גר בעבר עם שנודע בתואר של "בני ישראל" ו"אסקן" (Assakan). השם "אסקן" הוא צורה של "סקאי" או "יצחק" והוא הפך ל"אפגן". "בני ישראל" שהיו ידועים גם בתור "אסקן" עזבו את המקום וברבות הזמן הגיעו אחרים ממערב המקורבים לבני כורדיסטאן וארמניה. החדשים קיבלו את השמות "בני ישראל" ו"אפגן" (אסקן) מקודמיהם שהיגרו. ובמהלך הזמן אימצו לעצמם שמות האלו©. האפגנים אימצו לעצמם מסורת אודות הימצאותם של "בני ישראל" בארצם לאחר הגיעם. אך בעצמם מודים בכך שלפני שנות ה1700 לספירה  הם  לא הזכירו  את העניין של מוצאם מבני ישראל אלא רק היות בני ישראל בארצם לפני בואם. בשלב מאוחר הם הכריחו קבוצה של יהודים ובני דת של "מתייהדים" להפוך למוסלמים וכנראה שלכן חלקם עדיין מקיימים מנהגים יהודיים אבל יש הגזמה רבה לגבי ממדי התופעה ואופייה. האפגנים  וה"פאתנים" הם למעשה אותו עם. הם גרים באפגניסטן ובפקיסטן  ומקורבים לגזעי הלוחמים, ה"רגפ'וט" (Rajput) בהודו. בעבר הם גם נהגו לחטוף נשים מההודים. באפגניסטן הם מהווים פחות מחמישים אחוז מהתושבים ויש שם גזעים אחרים העוינים לאפגנים וגם ביניהם יש אשר טוענים לכך שהינם מצאצאי ישראל.

 בכלל בני אפגניסטן טוענים להיות קרובי בשר של כולם: של הרומאים, של אלכסנדר מוקדון, של מוחמד "נביא" האיסלאם, של כורש מלך פרס, ושל כל מי שאפשר. הם גם טוענים שהם מבני עשיו שהוא דמות לאו דווקא שלילית אצל המוסלמים. מקרבם יצאו ה"טליבאן" והם מוסלמים אדוקים וקנאים, צמאי דם. רובם שונאי ישראל. בתקופת מלחמת העולם מלך אפגניסטן היה בעל ברית של הנאצים ורובם דגלו בתורת הנאציזם .  

בסופו של דבר הבריטים הדיחו את מלכם והמדיניות השתנתה אבל לפני כן מספר לא ברור של יהודים נעלמו ומשום מה אף אחד לא מדבר על זה.

יחד עם כל הנ"ל לפי עדויות ומכתבים שהגיעו אלינו מאפגנים ופתנים יש ביניהם אוהדי יהודים ואנשים טובים, בני מידות תרומיות ואצילות, לוחמים מעולים ואמיצים, וכאלה שהיו רוצים להיחשב כצאצאי ישראל. אחד כתב שהוא מאמין שהוא מצאצאי ישראל והוא מסכן את חייו בעצם כך.  יש לקחת כל מקרה ומקרה לגופו ולהיות שקול וזהיר בעניין.

9. בורמה

שאלה: אומרים ששבטים באזורי הספר של הודו (מניפור) ובורמה הם מצאצאי שבט מנשה. כמה מאות מהם באו לארץ ישראל והתגיירו.

תשובה: שהם באו לפה והתגיירו והסתדרו בינינו זה טוב. האנשים האלה בתחילה היו עובדי רוחות ואחר כך התנצרו וקבוצה מתוכם טוענו שהם מבני מנשה ורצו להתגייר ולעלות לארץ ישראל. אנו מסופקים לגבי אמונתם אבל זה לא סותר ענייננו ואנחנו לא חייבים להתערב בעניינם. באופן כללי יש לנו כלי מידה מהתנ"ך לזהות את בני עשרת השבטים ואנחנו משתמשים בכלים אלה. מחקרים בהיסטוריה ובמדעים הקשורים לנושא מאשרים את מסקנותינו.

10. אתיופיה

שאלה: יש טוענים שהיהודים מאתיופיה הם מבני דן.

תשובה: כפי הידוע המסורת הזאת לא באה מיהודי אתיופיה עצמם אלא מאחרים. לפי התרשמותנו יכול להיות שקבוצה מבני עשרת השבטים (ואולי משבט דן) כן הגיעה לאתיופיה. אף על פי כן המקור של רוב היהודים מאתיופיה הוא מיהודים ומגרים. הסוגיה שייכת ל"יהודה" ול"יהודים" יותר מאשר לזהותם של עשרת השבטים.

11. קהילות יהודיות

שאלה: לכמה משפחות של יהדות טוניס הייתה מסורת שהם מבני זבולון ומסביב העולם היו עוד קהילות יהודיות שהחשיבו את עצמם כצאצאי בני עשרת השבטים.

תשובה: רבים מבני עשרת השבטים עברו ליהודה עוד לפני הגלות ולאחר מכן בדרכים שונות ומשונות עוד אנשים מהם הצטרפו ליהודים. קהילות יהודיות שיש להן מסורות כאלה באופן כללי אולי צודקות אבל היו גם מקרים שהם אימצו לעצמם אגדות אודות עשרת השבטים שהיו באזורם לפני בואם לשם. בכל אופן רוב רובם של בני עשרת השבטים אבדו ונעלמו. התנ"ך מבחין בין "יהודה" ו"אפרים" שיישארו בנפרד עד אחרית הימים. במחקרינו אנו מתייחסים לבני עשרת השבטים כפי הכתוב בתנ"ך ובקורות הדורות כאשר הם עשו רושם ומילאו את התפקיד המיוחד להם בהיסטוריה.

12. נוסעים יהודים ועשרת השבטים במזרח

שאלה: נוסעים יהודים כגון בנימין מטולדו דיברו על מציאות בני עשרת השבטים במזרח אבל אתה מתרכז במערב.

תשובה: בני עשרת השבטים היו במזרח ומשם עברו למערב כפי שהסברנו. היו מסורות בין היהודים ושאינם-יהודים לגבי עשרת השבטים באותם מקומות במזרח. המסורות נשארו אחרי שהם עזבו. מנחם זהרי ("הכוזרים, התגיירותם וקורותיהם בספרות ההיסטוריוגרפיה העברית", ירושלים, תשל"ו), ואחרים מסבירים איך הנוסעים שמדובר בהם השתמשו באותם מקורות ישנות אלא עיבדו אותם מחדש.

13. האם עשרת השבטים יחזרו? מה נאמר בתלמוד?

עם ישראל הוזהרו שאם הם לא יחזיקו את התורה הם יושלכו "אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת": <<וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה>> דברים כט,כז .

הפסוק הזה עם ההשלכה לארץ אחרת נדרש על עשרת השבטים:

סנהדרין קי.ב משנה: <<עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר, וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הולך ואינו  חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר כיום הזה מה יום מאפיל ומאיר אף עשרת השבטים שאיפה להם כך עתידה להאיר להן.>>   

להלן נביא את פירוש רש"י לדברי מסכת סנהדרין הנ"ל ואחרי כן נסביר את דבריו.

רש"י: מתני' עשרת השבטים. שהגלה סנחריב שנאמר (מלכים ב יח) וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי: אין עתידים לחזור. ממקום שגלו והא דאמרינן בגמרא [מגילה יד: ערכין לג] דירמיה החזירן לא שהחזירן כולן אלא מקצתן החזירן: שנאמר וישלכים אל ארץ אחרת כיום הזה. שכן גזר להם הקב"ה שכיון שעוזבין את תורתו הוא מגלה אותן: כיום הזה מה היום מאפיל. בבקר אפל ובצהרים מאיר א"נ בערב אפל והולך ולמחרתו מאיר אף עשרת השבטים (אין) עתידין לחזור ולהיות להם חלק לעולם הבא לא בבניהם ובני בניהם קאמר אלא אותן שגלו עצמן אין להם חלק שרשעים גמורין הם אבל בניהם ודורות הבאים זוכין ומזכין. מדרש רבה. וישליכם. משמע שיהו כולם גולים במקום אחד כדאמרינן (סנהדרין צד.) שהוליכם למדינת אפריקי אבל ב' השבטים לא גלו למקום אחד אלא נתפזרו בכל הארצות ועליהם הוא אומר אשרקה להם ואקבצם (זכריה י):

הסבר לרש"י  הנ"ל (על סנהדרין קי.ב):

רש"י בעקבות חז"ל מכנה את כל מלכי אשור האחראים לגלות עשרת השבטים בשם "סנחריב". הוא מזכיר שירמיה החזיר מקצת מעשרת השבטים וזה היה בימי המלך יאשיהו בן אמון. אלה היו הסקיתים שהתיישבו בבית שאן ומקומות אחרים בצפון הארץ אבל הם חזרו למקום גלותם במותו של המלך יאשיהו בן אמון כפי שפרש הרמב"ן ואחרים. אפשר להבין את המשנה לפי רש"י כאילו אין בכלל דעה שעשרת השבטים לא יחזרו. כולם סוברים שהם כן יחזרו בעתיד וחילוקי הדעות מסבבות על השאלה האם יש תקוה לאותו דור שגלו או לבניהם או לדורו של רבי עקיבא עצמו אבל לעתיד לבוא ברור שכולם חוזרים. "מדינת אפריקי" הייתה בארץ מדי באירן של היום. עשרת השבטים גלו למקומות אחדים אך נשארו מרוכזים באזורים מסוימים. לעומת זאת שני השבטים שנשארו ב"יהודה" התפזרו לכל מקום והם היהודים של היום.

14. הנפקא מינה של כל העניין

שאלה: אתה מזהה את עשרת השבטים בתוך עמים במערב. הם לא יהודים, הם לא רוצים על פי רוב להתגייר, חלקם עוינים לנו, והם שונים ממנו. מה הנפקא מינה של כל העיניין? מה אתה רוצה מכל העסק הזה?

תשובה: אנחנו לא חייבים לדעת את כל התשובות. בני עשרת השבטים נמצאים בין עמים החשובים לנו ואשר מתוכם באים רוב הידידים המעטים שיש לנו בעולם. יש בתוכם אנשים טובים, הם בעלי השפעה ויכולת מרשימה בזכות עצמם. הממצאים שלנו נכונות ואפשר להשתמש בהם לחזק את הקרבה בנינו ובינם וכנראה לפי התנ"ך כך רוצה הקב"ה.  הם אחים שלנו ויש לנו חובה לקרב אותם לפי יכולתנו. זה טוב לנו, טוב להם, וטוב לעולם.



רמב"ן: אפרים  עוד יחזור

רמב"ן (רבי משה בן נחמן  1194-1270 לס"ה) על שובם של בני עשרת השבטים. (מקור: "ספר הגאולה". שער הראשון. "כתבי רמב"ן בעריכתו של ר' חיים דוב שעוועל). ב"ספר הגאולה" הרמב"ן  מוכיח שהנבואות בתנ"ך הם לעתיד ועדיין לא התממשו. הנושאים אשר עליהם מדובר כוללים את שובם של בני עשרת השבטים ואיחודם עם בני יהודה באחרית הימים.

הרמב"ן מסביר:

1. ירמיה דיבר על חידוש הברית לכל משפחות ישראל כולל אפרים באחרית הימים.

2. יחזקאל ניבא אודות שובם של בני עשרת השבטים וקישר זאת לדברים נוספים אשר כולם יתרחשו רק בעתיד.

3. בימי עזרא ונחמיה נזכרים בין השבים לציון רק בני יהודה, בנימין, ולוי. חז"ל אמרו שאולי שליש מהשבים כן השתייכו לשבטים אחרים ועקב אי התאמה במספרם של השבים בפסוקים

    שונים אפשר להבחין בנוכחותם. אף על פי כן אין אזכור מפורש שלהם. והם כנראה נספחים ליהודה.

4. לפני גלות עשרת השבטים היו אנשים מאפרים, מנשה, ושמעון שעברו ליהודה. הרמב"ן מדגיש שלסברתו רק אנשים משלושת השבטים האלה (בתור "נספחים במיעוטם") הצטרפו   

    ל"יהודה" שכבר כולל שבטי יהודה, בנימין, ולוי.  

5. עזרא כתב ספר דברי הימים ודיבר בפרוטרוט רק על ייחוסם של יהודה, בנימין, ולוי כי הם היו עיקר הישוב בימיו וכל השאר, שהיו בתחום יהודה, נספחו עליהם והיו מבחינת המקרא

    כחלק מהם.

 6. ספר עובדיה דיבר על עשרת השבטים בצרפת, בקצווי הצפון, כאשר באחרית הימים בית יוסף ידליקו כלהבה בבית עשו שיהיה לקש עבורם.

1.

בספר ירמיה כתוב :

(ירמיה ל,ג), כי הנה ימים באים נאם-יהוה ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל-הארץ אשר נתתי לאבתם וירשוה:

אברבנל: הם יחזרו עם ילדיהם

אברבנל (1437-1509 לס"ה): משמיע ישועה, המבשר השני, נבואה ג': <<ואתה תשוב  ושמעת בקול ה' אלוקיך וגו' (דברים ל,ח) כנגד פושעי ישראל  האנוסים  אשר זכרתי שהיתה תשובתם בלב  אבל לא היו עושים מעשה  המצות מפחד האויבים לכך אמר אין ספק שיש לך לעשות תשובה מעליא  יותר משאר הישראלים  אשר לא נסוגו אחור כי מפני שיצאת מכלל הדת ולא שמרת מצות ה' ולא עשית אותם שנים רבות תצטרך  עתה שאל ה' תשוב ותשמע בקול ה' דברי התורה ולמודה ועשית את מצותיו כי לא תהיה פטור מהם  כאשר היית עד כה  והיא תשובה נוספת על מה שיצאו מחק התורה האלוהית  ואמר עוד והותירך ה' אלוהיך בכל מעשה ידיך (דברים ל,ט)  ...שלא יחשבו  שכמו שיצטרכו לעזוב דרך הגוים לענין שמירת המצות  שגם כן  יצטרכו  לעזוב שאר הטובות הקנינים אשר קנו בגיותם [כגוים] וגם הבנים אשר יולידו מבנות הגוים  כי זה לא יהיה כן לפני שהקדוש ברוך הוא  יותיר להם פרי בטנם (דברים ל,ט)...שהגאולה העתידה תהיה כוללת לכל שבטי ישראל מארבע כנפות הארץ  כמשכתוב אם יהיה נדחך בקצך בקצה השמים משם יקבצך ה'  אלהיך (דברים ל,ד) ולא תהיה כפקידת בית שני  שלא שבו בנים לגבולם לא השבטים שהגלה מלך אשור  ולא בני ישראל ויהודה שהיו  במצרים ובעמון  ומואב צרפת וספרד ושאר הארצות שלא שבו ...הגאולה העתידה תהיה לכל זרע יעקב  וגם ליוצאים מכלל הדת וכמאמר הנביא ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה' (ישעיה נט,כ) ...  

אברבנל: משמיע ישועה, המבשר השלישי, נבואה ב':  <<התנאי התשיעי שימצא במלך המשיח הוא שיקבץ נפוצותינו ויביא נדחי ישראל (ישעיה יא,יב) והם עשרת השבטים שהגלה מלך אשור ולא שבו עד עתה...ולכן אמר בהם "נדחי"  שגלו כולם יחד אל פאה אחת ואמר נפוצות יהודה יקבץ ...לפי שנתפזרו בכל קצות הארץ ולא הלכו כולם אל פאה אחת  כגלות שמרון...וצוררי יהודה יכרתו אין הכונה שיכרתו מן העולם כי שאר שבטי ישראל אלא שיכרתו ויסורו מהיותם סוררים והוא אמר אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים (ישעיה יא,יג) רוצה לומר  שלא ידחק אותו וביאר איך יבאו לארץ ישראל הנדחים והרחוקים ואותם אשר בארצות המערב שהם בכלל איי הים..

דברים ל,ט וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ--לְטֹבָה:  כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ, עַל אֲבֹתֶיךָ.  ל,י כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.  
"ברית עם" וגאולה לישראל.

חניה לאה

שלום וברכה!

אלה אחדים מן הדברים שהתבררו לנו מאז שהתחלנו להיות מעורבים בקשר עם "ברית-עם". [ברית-עם הוא ארגון ששמה למטרה חקר הימצאותם של בני עשרת השבטים במערב, הפצת מידע אודותם, וגישור בינם ובין יהודה. לקבל יותר פרטים על "ברית-עם" ראה הכתובת, מספר הטלפון, ודואר האלקטרוני בשער הספר]. גם תחושת הערך העצמי שלנו עלתה, גם הכבוד העצמי והמטרות שלנו בחיים קיבלו ממדים רחבים ועמוקים יותר. עצם המפגשים עם לא-יהודים מיוחדים במינם והלימוד של מקורות יהודיים דתיים וכלליים היה חוויה פוקחת-עיניים. אותם אנשים אינטליגנטיים, משכילים וטובי-לב, מכל קצוות העולם, מזהים עצמם עם עשרת השבטים האבודים של ישראל. הם הגיעו למסקנה, לאחר מחקר מדעי מעמיק של מקורות שונים ולאחר שבחנו את העניין בנפשם-פנימה, שהם שייכים ל"אפרים" [שם כולל לכל עשרת השבטים], והם רוצים לעשות משהו בנדון! ביכולתנו לראות איך הנבואות מתגשמות לעינינו. פסוקים שנראו חסרי פשר לפתע התחילו לגלות משמעות, חלקים מפוזרים של חידת-הרכבה גדולה מתחילים להתקרב ולגלות התאמה אלה לאלה.  כל זה מרגש מאוד ומעורר השראה, והוא עוזר לנו להתקשר בצורה חיה יותר לעברנו ולעתידנו. קהילת ברית-עם עשתה לנו היכרות עם הקהילה היהודית המגשרת בין היחיד הבודד ובין האומה כולה.

אנחנו מבינים, שאלה מאתנו החיים היום הם רק קצה-הקרחון הבולט מעל העבר המשותף והמקשר את היחידים החיים לעם כולו. מתחת לפני המים שקועים אלפי שנים של דמעות, צחוק, תקוות, אכזבות.. ולבסוף השמחה הגדולה!

כעת אני רוצה להקדיש את תשומת הלב לאופיו ותכונותיו של שבט אפרים בהסתמך על רעיונותיו של יהושוע דֶרְבי מאוניברסיטת הרדוורד.

עם התפצלות הממלכה, זמן קצר לאחר מותו של שלמה המלך, בני אפרים הפכו להיות השבט החשוב ביותר בממלכת ישראל.  בדברי הנביאים, ממלכת ישראל הצפונית קרויה לעתים קרובות "אפרים".  הדוגמה הידועה ביותר היא זו שבירמיהו (לא, יט) המופיע גם בתפילות מוסף לראש-השנה: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם יְהוָה. היה זה בגלל גאוותנותם, שבני-אפרים סרבו לשמוע לאזהרות ולהטפות של הנביאים וכתוצאה מזה הם הוגלו בסופו של דבר מארצם על ידי האשורים לפני למעלה מ2740- שנים. תוך כדי שהם נטמעים בגויים ודבר קיומם לא נשמע, מקום המצאם וזהותם נעשו פחות ופחות ידועים עד לזמן החדש, כאשר ברית-עם ואחרים לקחו על עצמם את התפקיד הקשה עד בלי די של חקירה, דוקומנטציה, והרכבה יחד לכלל משמעות של עובדות ורמזים על ענף זה של המשפחה העברית.

יפתח הגלעדי, ביודעו את בני-אפרים ואת אורחם, ניצח את האמונים בראש לוחמים מן השבט שלו, מנשה, כמסופר בספר שופטים פרק יא. לאחר נצחונו דרשו בני אפרים לדעת, מדוע הוא לא קרה להם להצטרף למלחמה, ואף איימו לשרוף את ביתו עליו.  שלא כגדעון, יפתח השיב להם תשובה ישירה וניצחת, באומרו שהוא קרא להם לבוא לקרב אך הם לא התייצבו.  התוצאה הטראגית של עמידתו של יפתח והאתגר שזרק בפניהם הייה סכסוך אלים שפרץ בין שני השבטים.

מה אנחנו, חברי ברית-עם, למדנו מן הפסוקים הללו? שאין זה תפקידנו להיות קפדנים, לנטור, להטיף מוסר חד כתער.  תפקידנו הוא לייעץ, להשכיל, להושיט יד ולגעת בלבו של אפרים.  כפי שהרב אברהם פלד אינו עייף אף-פעם מלהזכיר, תפקידנו הוא ללכת לכיוון של פיוס ושל אהבת אחים, וכל השאר יבוא על מקומו בשלום.  רק לאחר שובם של בני שבט אפרים לארץ-ישראל, אומר הנביא יחזקאל (לז, כג), שהם יזנחו את אלילי השווא וגם, זאת תקוותנו, יישנו את אופיים העיקש. ספר שופטים פרק ז'  מספר על גדעון, שגייס כוח קטן במספר של 300 לוחמים מן השבטים מנשה, אשר, זבולון ונפתלי, כדי לצאת למערכה ולפטור את ישראל מעונשם של אויביה.  בעזרת השם הם גברו על האויב שהיה רב ועצום מהם בהרבה.  המדיינים ברחו בבהלה מן המחנה שלהם בעמק יזרעאל מזרחה אל הירדן ומעבר לו אל שטחיהם. גדעון שלח שליחים אל בני אפרים על מנת שאלה יתפסו את מעברות הירדן.  בני אפרים מלאו את תפקידם כראוי ואף שבו את שני המפקדים של המדיינים, אבל אז הם התחילו בריב עם גדעון.  הם טענו "מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראת לנו כי הלכת להילחם במדיין...?" - הם פתחו בריב, וגדעון השיב להאשמה במלים אלה:  "מה עשיתי עתה ככם, הלוא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר. בידכם נתן אלוהים את שרי מדיין את עורב ואת זאב, ומה יכולתי לעשות ככם?..." (שופטים פרק ח פסוקים א-ב).

התשובה הזאת הפיסה את דעתם של בני שבט אפרים, "רפתה רוחם". הם ראו בה מחמאה גדולה לכוחם.

הבה נבחן את השימוש שעשה גדעון במלים "עוללות" ו"בציר".  עוללות הם שרידים קטנים של ענבים או זיתים באיכות פחותה, שהבוצרים והמוסקים היו משאירים לעניים. בציר הוא יבול הענבים כולו.  איך, אם כן, יכול מישהו לטעון כי עוללות טובות יותר מבציר? על ידי שימוש במלה "הלוא" בפתיחה, הפך גדעון את הביטוי על ראשו, ומה שיכול היה להתפרש כשלילי נראה כאילו הוא חיובי, כמחמאה.  על ידי השוואת התפיסה של שני שרי המדיינים לעוללות, גדעון אומר בפשטות שהם עשו מעט מאוד בהשוואה לכל הקרב והניצחון.  על ידי המלה "הלוא" הוא יצר את הרושם ההפוך ובני אפרים, בגאוותנותם, פירשו את דבריו כמחמאה בלבד.

שוב אנו רואים, שהדרך הנכונה ללכת בה היא זו של סבלנות, אהבה, ומגע סובלני בלשון "דיפלומטית".

כפי שנאמר, וכפי שאנחנו שרים בכל פעם שמחזירים את התורה לארון הקודש: "עץ חיים הוא למחזיקים בה ותומכיה מאושר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".

מדוע שרים פסוקים אלה כאשר מחזירים את התורה? אולי נוכל ללמוד מכך, שאם אנחנו מחזירים את התורה בשלמותה, כמו שקיבלנו אותה, עלינו גם לקבל אותה בשלמותה ...

יש נוצרים שהם בני-אפרים, והם מתחילים להבין שאין שום מקום בתנ"ך שבו נאמר כי גויים יילמדו את יהודה איך ומתי ומה ומדוע יש לעבוד את השם ולקיים את התורה (בכך אין אנו אומרים, כי ברמה האישית אין כל אדם יכול ללמוד דברים מעשיים מכל אדם אחר).

זכריה ח,כג כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם; וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם--כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹהִים עִמָּכֶם.  

אמר הרב שבתאי טישר בשם לפי הגר"א ז"ל בספר "קול  התור": <<משיח בן יוסף הוא המשיח הראשון, משיח דאתחלתא, שתפקידיו העיקריים והכלליים הם יישוב ארץ ישראל, בנין ירושלים וגילוי רזי תורה. יישוב ארץ ישראל המודרני היא תוצאה מחזון הגר"א ושיטתו במשיח בן יוסף ויישוב הארץ. חזונו עבר לרבנים הגדולים הנקראים "חובבי ציון" ומהם לתנועת הציונית המודרנית. הרב א.י. קוק זצ"ל במאמרו "החומר והרוח בגאולת ישראל" זיהה התנועה הציונית המודרנית עם משיח בן יוסף. כמו כן, נאמר "כל מה שאירע ליוסף, אירע לציון" (תנחומא, ויגש). יוסף שווה בגיאומטריה לציון, וכלל גדול הוא ב"קול התור" ובספרי קודש שציון מרמז בכל מקום ליוסף, ושיבת ציון לפעולת משיח בן יוסף. >>

יש גויים רבים האוהבים את ציון - עצם האהבה שלהם הוא הוכחה לכיוון של הגֶנים ושלהם וסגולותיהם הרוחניות. הם צאצאי עשרת השבטים האובדים של ישראל ולכן הגיוני הדבר כי הם מילאו תפקיד מפתח בכך שפתחו ליהודה את הדרך לחזור לארצו.



האחריות של יהודה
 
מאת אהרון שם טוב
פעם ראשונה שמופיע המושג בנ"י {בני ישראל] נמצא אצל אבות השבטים. התורה מתייחסת ומספרת באופן ישיר על ראשי השבטים הבאים: ראובן, שמעון, לוי , יהודה, ויוסף כמו כן מסופר על דברים תפלים לכאורה על בנימין (בהקשר למכירה ובכיו על צווארו של יוסף) ובני יוסף אפרים, ומנשה (בהחלפת ברכות יעקב) על השבטים האחרים יישכר, זבולון, גד, אשר, דן ונפתלי אין בכלל התייחסות למעט אזכור שמם והברכות השונות שהתברכו מפי יעקב. זהו הפסיפס הראשון שיכול לרמוז לנו העתיד. בין המפרשים יש הרבה פרשנויות שכל אזכרה של ראשי השבטים הוא סימן לעתיד לבוא.

על מי מסופר באופן מפורט? ומה מסופר עליו?



במבט שטחי אפשר להשוות בין שני האישים הללו, אלא יש לתהות מדוע יהודה הגם שלא היה בכור הועדף במלוכה. לכאורה המעשים שמיוחסים לראובן טובים לעומת מה שמיוחס ליהודה. במקרא, למען הדיוק מעשי יהודה חמורים לכאורה ממעשי ראובן. ולכן יש לתהות בזכות מה זכה יהודה (לרב מסופר עליו דברים שליליים)

1.       ראובן: השליך את יוסף לבור על מנת להצילו אחר כך, יהודה לעומת זאת רצה למכור את יוסף.

2.       ראובן רק החליף יצועי אביו , אך לא ממש שכב עם בלהה (לפי רש"י ויתר המפרשים) יהודה שכב עם תמר.

וכשבאים אחרי כן לבקש מיעקב את בנימין למצרים:

ראובן אומר: אם לא אחזיר לך את בנימין – "את שני בני תמות" (בר' מב,לז). (אולי רומז הוא לחטא יהודה במכירת יוסף שכתוצאה מכך מתו לו שני בניו – ער ואונן בר' לח,ז-י).

וכשיהודה אומר – "וחטאתי לך כל הימים" (בר' מג,ט), אביו מסכים שילך בנימין למצרים, ובעצם הסכמה זו רומז להכתרתו למלך (מהי מלכות אם לא אחריות – שליחות).

ההסבר שנתנו חז"ל לבחירתו של יעקב ביהודה היא באחריות  ובמילה אחרת ערבות. נכון, יהודה נפל יותר מראובן, אבל תמיד ידע לקחת את האחריות על מעשיו. גם במכירה הוא היה עם האחים שלא כמו ראובן שאחרי שהורה להשליך את יוסף לבור – עזב את המקום. וגם בתמר כשיהודה ידע לומר "צדקה ממני" (בר' לח,כו) לעיני קבל עם ועצה והצילה. בזכות אותה ערבות – הוא מולך על ישראל וכשלא יהיה לו מעלה זאת במהלך ההיסטוריה, שבט יהודה יפול מהמלוכה (כשלא יהיה אחראי על אחיו) וזהו גם שיא הסיפור של המפגש הדרמטי של יהודה ויוסף "ולא יוכל יוסף להתאפק" ממלותיו של יהודה אינו יכול להתאפק, ואומר "הוציאו כל איש [מצרי] מעלי" (בר' מה,א). למה פתאום בבת אחת לא יכול יוסף להתאפק? מה בעצם יהודה אומר לו? – יהודה אומר לו כך: אני יהיה לך עבד במצרים ובנימין יעלה עם אחיו (בר' מד,לג). בשורש, נאמר פה כך:

קודם כל – יוסף ראה תמיד שיהודה הוא המנהיג, יוסף זוכר איך רצה ראובן להשליכו לבור אבל הוא גם זוכר שבסופו של דבר נמכר מצריימה כתוצאה ממנהיגותו של יהודה.

יוסף כשנפגש עם האחים ראה את נזיפת ראובן באחים. בתחילה המנהיג הקדום יהודה היה מאוד שקט, לבטח בכל הימים שיוסף עשה עם האחים הספיק להבין שיהודה ירד מגדולתו אלא שברגע המכריע כאשר בנימין מגיע, מי שעולה להיפגש עם יוסף הוא יהודה ולא אף אחד אחר.

זאת אומרת, מבין יוסף, יעקב הכריע – יוסף הוא בכור אבל המלך הוא יהודה (דברי-הימים-א ה,א)!  ובעצם, יהודה המלך הגדול אמר פה, אני אהיה לך עבד במצרים, אתה יודע למה? בכדי שבנימין יוכל לעלות עם אחיו. וזאת למה? כי יהודה, למרות שהוא מלך לא יוכל אף פעם להיות אם לא יהיה שם לפחות בן רחל אחד עם בן לאה (מלכות יוסף ומלכות יהודה) ועל זה יוסף לא יכול להתאפק כי כאן הוא מבין את הערבות והתשובה הגדולה של יהודה, את האחריות ההדדית שאומרת – אם אתה לא בבית אבא, אם אתה לא חלק מעמנו – אין עם! ובנקודה זאת יוסף בוכה ואומר "הסירו כל איש מצרי מעלי" כי בשעה כזו, זו שעה שרק כנסת ישראל יכולה להיות באחדות (הרב מרדכי אלון שליט"א).

יהודה נדרש בין היתר לחלק את הארץ (שופטים א,ב) ולא עשה זאת אלא חילק רק את נחלתו ונחלת שמעון ((שופטים א,ג) ולכן יהודה איבד את המלוכה ומאז כל השבטים (למעט שמעון) היו שופטים ומלכו על ישראל, חוץ מיהודה, כי הוא נכשל בערבות על עמ"י {עם ישראל], מתי חזרה מידת הערבות אל יהודה? בשעה שבא גוליית הפלישתי, הערל, ודוד הנער התמים עמד מולו, למרות הסתייגות של שאול (שמואל-א יז,לג). ישנו מדרש יפה האומר שכאן פרע נציג יהודה (דוד) את הערבות מבנימין (שאול) עיין מדרש תנחומא: אימתי פרע יהודה ערבותו? בימי גוליית, כיון שהיו ישראל באותה שעה בצרה, מה כתיב: "ויגש הפלישתי השכם והערב מחרף ומגדף" התחיל שאול מוציא כרוז "והיה האיש אשר יכנו המלך" אמר ישי לבנו דוד, הרי השעה לקיים אותו ערבות של זקנייך שערב את בנימין מיד אחיו "אנוכי אערבינו" (בראשית מג,ט) אלא לך והוצא אותו מערבותו, שנאמר: "ואת אחיך תפקוד לשלום [וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" שמואל-א יז,יח] וממשיך המדרש ואומר: "אמר לו הקב"ה חייך כשם שנתת את נפשך על שאול שהוא משבטו של בנימין, כשם שעשה יהודה זקניך על בנימין שנאמר: ועתה ישב נא עבדיך תחת הנער עבד לאדוני" (בראשית מד,לג).

כך אני נותן את בית המקדש בגבולך ובגבול בנימין" והמדרש מסיים – <<ולא עוד אלא חייך שכל השבטים גולים ושבט יהודה ובנימין אינם גולים עימם. למה? ששני שבטים אלו – "האמינו בי וקידשו את שמי".>>ולסיכום – האחריות הזו כלפי עמ"י, מסירות נפש זו היא הנותנת לדוד וצאצאי יהודה הן את המלוכה והן את המעמד בארץ.
כאז גם היום, צריך ערבות הדדית ואחריות של אחים כלפי אחים גם אם נראים אחרת וגם אם חושבים אחרת צריך לחפש ולהוביל ולא להרתע מהשוני. כמו יעקב ששואל את יוסף מי הם (בראשית מח,ח) על בניו אפרים ומנשה ויוסף אומר לו – בני הם! (למרות שהם נראים שונה) ויעקב משתכנע ומברך אותם בברכה שאנו ממשיכים בכל דור בערב שבת קודש "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" (בראשית מח,כ) יהי רצון שנזכה לגאולה .הלמה של כל עמינו פה בביתנו – בארץ ישראל במהרה בימנו. אמן

 

דברי הימים-ב טו,א וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  ב טו,ב וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם.  ב טו,ג וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל:  לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה--וּלְלֹא תוֹרָה.  ב טו,ד וַיָּשָׁב, בַּצַּר לוֹ, עַל יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְבַקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם.  ב טו,ה וּבָעִתִּים הָהֵם, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא:  כִּי מְהוּמֹת רַבּוֹת, עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת.  ב טו,ו וְכֻתְּתוּ גוֹי בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר:  כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם, בְּכָל צָרָה.  ב טו,ז וְאַתֶּם חִזְקוּ, וְאַל יִרְפּוּ יְדֵיכֶם:  כִּי יֵשׁ שָׂכָר, לִפְעֻלַּתְכֶם.   ב טו,ח וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא, הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם; וַיְחַדֵּשׁ, אֶת מִזְבַּח יְהוָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי אוּלָם יְהוָה.  ב טו,ט וַיִּקְבֹּץ, אֶת כָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן:  כִּי נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, .בִּרְאֹתָם, כִּי יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ

 

תהילים פ,ב  רֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַאֲזִינָה--    נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף;
.יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים    הוֹפִיעָה
פ,ג וּלְכָה לִישֻׁעָתָה    לָּנוּ.   לִפְנֵי אֶפְרַיִם, וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה--    עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ;

ירמיה לא,ח בִּבְכִי יָבֹאוּ, וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם--אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם, בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ:  כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, .וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא  



אחים אחרים - שער הספר והערות

Brit - Am

---

| בספרי "השבטים" (The Tribes by Yair Davidy)  מתוארות תופעות אלו בפרטרוט.


Y The Chauki (in Scythia “Cachage Scythae“), the Tubantes (Tabiene), Bructeri (Bactria), Chatti (Chatae Scythae), and the associated groups of Varni (Varini), Tigorini (Taguri), Angiloi (Augali-Aegeli,), Jutes (Iatii), Sasons (Sasones) and Scoti, Esci (Ascotacae), as well as Alans (Alans), Tectosaces (Tectosace Scythae), As (Asi), et cetera.


© ד"ר יוסי נגר, "מי אנחנו? סיפורן העתיק של אוכלוסיות ישראל", ישראל, תשס"ג, ע'19.


] נגעים א,ב: <<רבי ישמעאל אומר, בני ישראל אני כפרתם. הרי הן כאשקרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים>>


©  H.W. BELLEW, "An Inquiry into the Ethnography of Afghanistan" Original edition, London 1891. Reprinted in Austria 1973, pp. 128, 197

J.W.  McCRINDLE, "Ancient India as Described by Ptolemy,” London 1885.

Arnold FLETCHER, "Afghanistan. Highway of Conquest," London 1965.
תוכן